בש"פ 6849/21 מדינת ישראל נ. פלוני

בקשה ראשונה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 לתשעים ימים, החל מיום 18.10.2021, או עד למתן פסק הדין בת"פ 33271-01-21 בבית משפט השלום בתל אביב – יפו, לפי המוקדם.

תמצית עובדות כתב האישום

1.

ביום 18.1.2021 הוגש לבית משפט השלום בתל אביב – יפו כתב אישום, המייחס למשיב עבירות תקיפת בן זוג הגורמת חבלה ממש, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ומעשה מגונה בכוח או איומים, לפי סעיפים 382(ג), 273 ו-348(ג1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בהתאמה.

2.

על פי עובדות כתב האישום, המשיב והמתלוננת היו בני זוג, והתגוררו בנפרד. ביום 6.1.2021, שהו השניים בביתו של המשיב. המשיב הטיח במתלוננת כי היא בוגדת בו, נטל את הטלפון הנייד שלה בניגוד לרצונה, ודרש ממנה להסיר את בגדיה על מנת להתקשר בשיחת וידאו לקרוב משפחה בחו"ל, בכדי שזה יצפה בה עירומה. המתלוננת סירבה. אז החל המשיב להכותה בכל חלקי גופה בכך שתקף באגרופיו את ראשה, פניה, ויתר חלקי גופה, ובעט בה ברגליו. הוא הפשיט אותה בכוח והסיר את החלק העליון של בגדיה, והמשיך לתקוף אותה, עד שהתקשתה לנשום. הוא משך אותה בשערותיה וגרר אותה על הרצפה מחוץ לביתו, לחצר הבניין. שם המשיך להכותה, עד שהצליחה להימלט. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות של ממש. בהמשך, לאחר מעצרו, כאשר הובל המשיב לתא המעצר, החל להשתולל, התקרב לשוטר, דחף אותו והכה אותו באזיקים.

הליכי המעצר וההליך העיקרי

3.

כתב האישום הוגש ביום 18.1.2021, ובד בבד הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. באותו היום הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד החלטה אחרת. ביום 10.2.2021, קבע בית המשפט כי אין מחלוקת בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת מעצר סטטוטורית, והורה על קבלת תסקיר מעצר בעניינו.

4.

בתסקיר שירות המבחן, שהוגש ביום 2.3.2021, לא בא שירות המבחן בהמלצה על שחרורו של המשיב. ביום 3.3.2021, הורה בית המשפט על מעצרו עד החלטה אחרת.

5.

אשר להליך העיקרי, ביום 10.3.2021 ניתן מענה לכתב האישום, וביום 18.4.2021 החלה פרשת התביעה ונשמעה עדות המתלוננת. ביום 8.6.2021 נערך דיון הוכחות נוסף. בהמשך, לאחר דחיות שונות אשר נבעו בין היתר מחילופי סנגורים וניסיון גישור שלא צלח, בשל כוונת בית המשפט לסיים את ההליכים לפני תום תקופת הארכת המעצר הראשונה, נערך דיון נוסף ביום 12.10.2021, אך עד התביעה האחרון לא התייצב. התביעה ויתרה על העד, והכריזה "אלה עדיי", כאשר הצפי היה לפי הצהרת סנגורו הקודם של המשיב כי בפרשת ההגנה יעיד המשיב בלבד. אולם, אז ביקשה ההגנה לזמן את אותו העד. בית המשפט הבהיר כי "בין אם מדובר ב'תרגיל' על מנת לדחות את הקץ, ובין אם לאו, ואני נוטה להאמין באפשרות השנייה, אין דרך לסרב לבקשת ההגנה". עוד הוסיף בית המשפט, וציין כי הציע לקיים ישיבה בה תסתיים פרשת ההגנה ביום 13.10.2021, 14.10.2021 או 17.10.2021, אולם המועדים לא התאימו להגנה מפאת עומס עבודה אצל סנגוריתו ורצונה לאתר את אותו "עד אבוד", אם לא עזב את הארץ. כתוצאה מכך נקבע מועד נוסף ליום 9.11.2021.

טיעוני הצדדים

6.

לעמדת המבקשת, מסוכנותו

של המשיב עולה בבירור מהמיוחס לו בכתב האישום. בנוסף מודגש כי הוא נעדר מעמד בישראל ומרכז חייו בחו"ל, וממילא קם חשש כי הוא ינסה להימלט מן הדין. כן מפנה המשיבה לכך שהעיכוב בשמיעת התיק נבע מחילופי ייצוג ומניסיון גישור שלא צלח.

7.

בדיון בפניי, שנערך ביום 17.10.2021, חזרה באת כוח המבקשת על נימוקי הבקשה. באת כוח המשיב טענה מנגד כי הימשכות ההליך אינה לפתחה של ההגנה, וכי המשיב מצוי במעצר ארוך באופן המצדיק את שחרורו ממעצר מאחורי סורג ובריח. כן הדגישה כי התביעה עתידה שלא לעמוד על הרשעת המשיב בעבירת תקיפת השוטר אשר יוחסה לו בכתב האישום.

דיון והכרעה

8.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה, ושמיעת טענות הצדדים בדיון בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

9.

בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), על בית המשפט לאזן בין זכות המשיב לחירות לבין האינטרס הציבורי בהגנה על שלום הציבור והצורך להגן על תקינות ההליך הפלילי (ראו, למשל: בש"פ 5004/21

מדינת ישראל נ' אבו עמרה (5.8.2021)).

בענייננו, מיוחסת למשיב עבירה המקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית, לפי סעיף 21(א)(1)(5) לחוק המעצרים. בנסיבות אלה, הנטל להפריך את החזקה מוטל על כתפיו של המשיב. לא מצאתי כי עלה בידי המשיב להפריך את חזקת המסוכנות שקמה בעניינו. זאת, בהתחשב במעשים המיוחסים לו ובשים לב לתסקיר שירות המבחן, אשר מצא כי המשיב מתקשה להתבונן בנסיבות מעצרו ולהכיר בקיומו של סיכון להמשך התנהלות אלימה כלפי המתלוננת, ושהוא מצוי ברמת סיכון להמשך התנהלות אלימה. בכך די כדי לקבל את הבקשה.

10.

לדברים משנה תוקף בפרט נוכח מצב הדברים בו מצוי ההליך בעניינו של המשיב. פרשת התביעה למעשה הסתיימה, ופרשת ההגנה כמו גם הסיכומים עתידים לבוא לידי סיום בתוך שבועות ספורים, כשלכך לא יידרש בית המשפט לטעמי ליותר מישיבה אחת, זו הקבועה ביום 9.11.2021. בנסיבות אלה, הרי שההליך קרוב מאוד לסיומו. לפיכך, ונוכח חזקת המסוכנות הסטטוטורית בעניינו של המשיב, מצאתי כי יש מקום להורות על המשך מעצרו.

11.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 18.10.2021 או עד למתן פסק דין בת"פ 33271-01-21 בבית משפט השלום בתל אביב – יפו, לפי המוקדם.