בש"פ 6863/20 ראידה עואגנה נ. מדינת ישראל

1.

לפניי ערר על החלטתו של בית משפט המחוזי בירושלים (כב' השופט רם וינוגרד ) מיום 24.9.2020, במסגרתה הורה על מעצרה של העוררת עד תום ההליכים המשפטיים בעניינה.

2.

בהחלטה גופה לא ראיתי מקום להתערב, שכן העבירות החמורות בהן נאשמת העוררת (שוד, תקיפת זקן וכניסה לישראל שלא כחוק), בצירוף העובדות שהיא מתגוררת ביריחו וכי נדרשו שבעה חודשים לצורך מעצרה, מלמדים באופן מובהק על סכנה להימלטות. לפיכך, ובהעדר מחלוקת על קיום ראיות לכאורה, קיימת במקרה זה עילה למעצר עד תום ההליכים.

3.

יחד עם זאת, כפי שציינתי בבש"פ 6851/20 עופר סרגיי צ'רקסוב נ' מדינת ישראל

(7.10.2020): " ככלל יש מקום להיענות בחיוב לבקשת נאשם, שנקבע לגביו קיומן של עילת מעצר סטטוטורית וראיות לכאורה, כי יוכן בעניינו תסקיר מעצר על ידי שירות המבחן (הכוונה לתסקיר ראשוני, ולא לתסקיר משלים), וזאת על מנת שבית המשפט הדן בענייני מעצרו יוכל להתרשם ממכלול נסיבותיו האישיות ורמת מסוכנותו. לפיכך, הגם שבית המשפט מוסמך להורות על מעצר עד תום ההליכים מבלי לבקש תסקיר מעצר במקרים המצדיקים זאת, רק במקרים חריגים ידחה בית המשפט בקשת נאשם כאמור כי שירות המבחן יכין תסקיר מעצר בעניינו " (וראו גם דברים ברוח זו בהחלטת השופט מני מזוז ב בש"פ 8554/19

סובח נ' מדינת ישראל , פסקאות 11-10 (31.12.2019)).

אינני סבור כי עניינה של העוררת הוא חריג עד כדי כך שאין לפעול על פי הכלל האמור.

4.

לפיכך, הריני להורות כי שירות המבחן יכין בתוך 45 ימים תסקיר מעצר בעניינה של העוררת. במסגרת התסקיר יבחן שירות המבחן את החלופות שיוצעו על ידי העוררת וכן את המפקחים והערבים שתציע. לאחר שיוכן התסקיר, תהיה העוררת רשאית להגיש בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי.

5.

מובהר בזאת כי אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה לגופה של האפשרות לשחרר את העוררת לחלופת מעצר. ככל שתוגש בקשה לעיון חוזר היא תיבחן על ידי בית משפט המחוזי, והוא יכריע בה לפי מיטב שיקול דעתו.