בש"פ 6868/16 בש"פ 6868/16

בקשת רשות ערר על החלטתו מיום 26.7.2016 של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת נ' בן-אור ) בעמ"ת 41000-07-16, אשר דחה ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג' סקפה שפירא ) מיום 19.7.2016, ואישר כי דין המבקש להיעצר עד לתום ההליכים.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של סחר בסם מסוכן (חשיש) ועבירה של החזקת סם לצריכה עצמית. למבקש, יליד 1994, רישום פלילי הכולל שלוש הרשעות קודמות בעבירות אלימות, רכוש וסמים, ובעבר הוא ריצה עונש מאסר בפועל.

הבקשה שלפני, המשתרעת על פני עשרים עמודים מודפסים בצפיפות, כוללת בעיקרה ניתוח מפורט ומדוקדק של חומר הראיות, בניסיון להראות כי שגו בתי משפט השלום והמחוזי בקבעם כי יש בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש. כידוע, רשות ערר ב"גלגול שלישי" תינתן בעיקרו של דבר במקרים בהם נדרשת הכרעת בית משפט זה בנושאים עקרוניים אשר יש להם השלכות אל מעבר לעניינו של המבקש. כמובן שגם בכל הנוגע להערכת מצב הראיות, בגדר בחינת קיומן של "ראיות לכאורה" להוכחת המיוחס לנאשם, יכול ותעלינה סוגיות עקרוניות שתהיה חשיבות לקיים לגביהן דיון בבית משפט זה. המקרה דנא אינו נמנה על אותם מצבים.

תחילה יצוין כי טענותיו של המבקש עוסקות במערכת הראייתית הקונקרטית ומתמצות בטיעון לפיו אין ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש באישומים שעניינם סחר בסם; ולמצער – כי מדובר בראיות שעוצמתן אינה רבה. כלומר, הבקשה אינה מעלה שאלה שיש לה היבט כללי או עקרוני. בנוסף, הבקשה מעלה שלל טיעונים שלא בא זכרם בהליכים שהתקיימו בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי. די אם ייאמר כי הערר שהוגש לבית המשפט המחוזי החזיק שני עמודים, בניגוד לבקשה דנא על אורכה המופלג כמתואר לעיל. אכן, בהליכי מעצר ניתן, ככלל, להעלות בערר עניינים שלא עלו בערכאה המקורית, ואולם הכוונה בעיקר לנושאים שלא ניתן היה להעלות בדיון המקורי, הנובעים משינוי נסיבות או מגילוי נתונים חדשים, ולא בעריכת "מקצה שיפורים". קל וחומר שכך הם פני הדברים כאשר מדובר בקיום דיון "בגלגול שלישי" בבית משפט זה. נראה שביסוד הרחבת הטיעון במקרה דנא מצויים החילופים בייצוג המבקש לאחר מתן החלטתו של בית המשפט המחוזי, אך ענין זה בוודאי שאינו מצדיק קבלת הבקשה למתן רשות לערור. עוד יצוין, כי הניתוח הראייתי הנכלל בבקשה מתעלם במידה רבה מאופי הבחינה הראייתית הלכאורית הנעשית בשלב המעצר, והוא כולל טענות הנוגעות לענייני מהימנות ומשקל, שאין מקומן להתברר בשלב הנדון.

גם בטענות בדבר בחינת האפשרות לשחרר את המבקש לחלופת מעצר אין כדי להצדיק דיון "בגלגול שלישי", שכן הן עוסקות בנתוניו של המבקש, תוך יישום העקרונות הכלליים הרלוונטיים. מעבר לנדרש אוסיף, כי, למרבה הצער, על אף גילו הצעיר, למבקש עבר פלילי שיש לו משמעות, וגם אופי העבירות המיוחסות לו אינו מקל על האפשרות לשחררו ממעצר.

נוכח כל האמור, ראיתי לנכון לדחות את הבקשה אף מבלי להורות על קבלת תשובה.