בש"פ 688/10 פלוני נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט

המחוזי בבאר-שבע בשבתו כ בית המשפט לנוער (כב' השופטת ח' סלוטקי ) מיום 25.1.10 (ב"ש 531/08), בגדרה הורה בית המשפט על עריכת חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של העורר ועל מעצרו עד להחלטה אחרת.

1.

כנגד העורר, קטין יליד 30.4.92 וכנגד קטין נוסף (להלן: האחר ), הוגש ביום 20.11.08 כתב אישום המייחס להם עבירות חמורות של

הריגה, תקיפה בנסיבות מחמירות, נשיאת סכין שלא כדין ושיבוש מהלכי משפט. בתמצית שבתמצית, מעובדות כתב האישום עולה כי העורר הגיע עם האחר לחנות המכולת של המנוח במטרה להכותו, ובשלב מסוים, שלף העורר סכין לשחיטת כבשים שאותה הטמין במכנסיו, ודקר את המנוח למוות.

2.

על פי החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 9.3.09 (כב' הנשיא דאז י' פלפל ) שוחרר העורר לחלופת מעצר בבית חבר משפחה בדיר חנא, בתנאי מעצר בית מלא, באיזוק אלקטרוני ובפיקוח מעצר של שירות המבחן. נציין כי מההחלטה עולה שאין מחלוקת של ממש על קיומן של ראיות לכאורה בדרגה גבוהה לפיהן העורר ביצע את המעשים המיוחסים לו.

3.

ביום 29.9.09 הגיש העורר

בקשה לעיון חוזר בגדרה עתר לשנות את תנאי חלופת מעצר, כך שיתאפשר לו לשהות במעון סגור. בהחלטתו מיום 12.10.09 נעתר בית המשפט לבקשה, נוכח המלצת שירות המבחן והסכמת המדינה, וניתן על העורר צו הסתכלות במעון סגור "נוף הרים" (להלן: המעון ) לפרק זמן של 70 יום, כשתוקף הצו יחל ביום קליטת העורר במעון. עוד נקבע בצו כי "היה ובתום תקופת ההסתכלות יוחלט על שילוב המבקש בקהילה הנ"ל, ישולב המבקש בקהילה כחלק מתנאי השחרור. היה ויוחלט שלא לקבלו למעון הנעול יחזרו תנאי השחרור שהיו עד כה".

4.

ביום 17.12.09 פנה שירות המבחן לנוער ל בית המשפט בהודעה כי צוות המעון מבקש לסיים לאלתר את שהות העורר במקום בשל התנהגותו הבלתי צפויה המסכנת את סביבתו. במכתבים שצורפו מטעם מנהל המעון, נכתב כי העורר השתולל מספר פעמים והתפרץ וכי "הנער אינו צפוי ורמת התוקפנות אצלו גבוהה". בהחלטתו מיום 3.1.10 קבע בית המשפט כי היה ויוחלט לא להשאיר את העורר במעון, ישובו תנאי השחרור הקודמים לתוקף.

5.

ביום 7.1.10 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור במעמד הצדדים ובמעמד קצין המבחן המטפל בעניינו. בית המשפט קבע את הדיון בבקשה לעיון חוזר ליום 18.1.10, אך במועד זה התייצבה לדיון רק באת כוח המדינה. הדיון נקבע ליום 25.1.10 ו בית המשפט הורה על עריכת תסקיר לעניין תנאי השחרור.

6.

בתסקיר שהגיש שירות המבחן לקראת הדיון ביום 25.1.10 נכתב כי אין לשירות המבחן המלצות לחלופת מעצר עבור העורר וכי אין להחזיר את העורר

למעון נוכח התנהגותו והסיכון שהיא מהווה לסביבתו. שירות המבחן המליץ על הסתכלות פסיכיאטרית נוכח האבחון הפסיכולוגי והפסיכיאטרי שנערך לעורר במעון.

7.

לקראת הדיון ביום 25.1.10 הגישה המדינה בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו של העורר וביקשה לעצרו עד לתום ההליכים, נוכח מסוכנותו הגבוהה לשלום הציבור כפי שזו נלמדת, בין היתר, מהתנהגותו בזמן ששהה במעון. בהחלטתו מיום 25.1.10, הורה בית המשפט על עריכת בירור פסיכיאטרי מקיף בעניינו של העורר - הן נוכח התנהגותו במעון, הן לאור חוות הדעת נשוא האבחון שנערך לעורר במעון ובהיעדר המלצה של שירות המבחן לחלופת מעצר – ועל מתן חוות דעת פסיכיאטרית תוך עשרה ימים. כן הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת.

8.

בו ביום הגיש העורר ל בית משפט זה את הערר שבפני, בד בבד עם הגשת בקשה לקביעת מועד דיון בערר בהקדם האפשרי. הדיון בערר התקיים בפני ביום 28.1.10 ולאחר שמיעת טענותיו של העורר דחיתי הדיון ליום 4.2.10 תוך הנחיה לפסיכיאטר המחוזי להחיש מתן חוות דעתו.

מחוות הדעת מיום 3.2.10 עולה כי העורר אינו במצב פסיכוטי, מצב רוחו תקין ואין סימנים לדכדוך או לאובדנות. בהיעדר כל חומר רפואי בעניינו של העורר, נמנע הפסיכיאטר להביע עמדה בעניינו אך ציין כי העורר לא יתקבל לאישפוז במחלקה פסיכיאטרית לנוער ועדיף לשולחו לבית סוהר לנוער שם ייבדק על ידי הפסיכיאטר.

9.

בא כוח העורר חזר ועתר בדיון ביום 4.2.10 לשחרר את העורר עוד לפני הדיון הבא ב בית המשפט

המחוזי.

אומר בקצרה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי היא בגדר מעצר ביניים עד לקבלת חוות הדעת (שביני לביני כבר נתקבלה). בשלב זה, איני רואה להתערב בעיצומו של ההליך ב בית המשפט

המחוזי, שאמור להתקיים בימים הקרובים, וברי כי לעורר שמורות כל טענותיו. על בית המשפט המחוזי יהא לבחון אם ניתן להחזיר את העורר לחלופת המעצר בה שהה בזמנו למעלה מחצי שנה ללא שהפר את תנאי החלופה, או שמא התנהגותו במעון מגעת כדי שינוי נסיבות שאינו מאפשר החזרתו לחלופה זו, וחזקה על בית המשפט

כי יעמיד נגד עיניו את כל הנתונים הצריכים לעניין.

10.

אשר על כן אני דוחה את הערר, ומובהר בזה כי הדחייה אינה לגופו של ערר, אלא בשל השלב בו הוגש, כך שעומדות לעורר כל טענותיו, בהתאם לתוצאות הדיון ב בית המשפט המחוזי.