פרטי ההליך
בבית-המשפט העליון
בש"פ 6884/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העורר:
עוסמאן ג'אבר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 6.7.03 בב"ש 91436/03, שניתנה על-ידי כבוד השופט צ'
גורפינקל
תאריך הישיבה: ח' באב
תשס"ג (6.8.03)
בשם העורר: עו"ד רונן
לוי
בשם המשיבה: עו"ד יריב
אבן-חיים
החלטה
העורר עומד לדין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת נשק שלא-כדין. לפי כתב-האישום, ירה הוא, לאחר ויכוח עם אדם בשם שריף, שלדעתו חייב לו כסף, מספר כדורים לעברו של שריף.
לבקשת המדינה נעצר העורר עד תום הליכי המשפט, לאחר שבית-המשפט המחוזי מצא, כי קיימות ראיות-לכאורה מספיקות נגדו, וכי בנסיבות המקרה אין מקום לחלופת מעצר.
בערר שבפנַי טען בא-כוחו, עורך-הדין רונן לוי, תוך התייחסות פרשנית לחומר החקירה, כי עוצמת הראיות שבידי התביעה אינה מספיקה למעצר וכי, על-כל-פנים, חולשה זו מחייבת שחרור העורר בתנאים מגבילים, לרבות חלופת מעצר, היינו, מעצר-בית.
טענות אלה אינן נראות לי.
אין חולק, כי שריף נפצע ברגלו. עוד ברי, כי איש זה מסר הודעה כי היורה בו היה העורר. זוהי ראיה ישירה, שבוודאי בכוחה לשמש ראיה-לכאורה. אכן, שריף חזר בו, אולם בכך בלבד אין כדי לבטל את כוחה המשכנע של ההודעה, שניתנה בסמוך לאחר הפציעה, ואשר תוכל להיות קבילה מכוח סעיף 10א לפקודת הראיות, אף אם שריף יעמוד בהכחשתו בעדותו בבית-המשפט. בנוסף, העורר טען טענת אליבי והרחיק את עצמו מזירת האירוע, ואף מצא ראיה תומכת – עדות מעבידו, שאישר כי בעת הירי היה העורר עמו בחנות ביפו שבה עבד. דא עקא שראיה אובייקטיבית – שיחת טלפון – מלמדת כי העורר היה במקומות שונים ביפו, ולא באותו מקום בחנות, ולשיחות אלה עצמן ערך ראייתי. בנוסף, קיימות ראיות תומכות, שלא אפרטן.
מכלול זה הוא בעל עוצמה מספקת למעצר. בית-המשפט המחוזי צדק גם בהימנעו מקביעת חלופת מעצר. שכן, בנוסף לאופי העבירה, המקימה חזקת מסוכנות שלא הופרכה, מעיד עליו גם עברו הפלילי המכביד של העורר, שאף לאחרונה הורשע בעבירות אלימות. חלופת מעצר לא תוכל להסיר את החשש למסוכנותו.
הערר נדחה איפוא.
ניתנה היום, ח' באב תשס"ג (6.8.03).
ש
ו פ ט ת