בש"פ 6892/97 מדינת ישראל נ. עדנאן מזאריב

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, שימוש ברכב ללא רשות, תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו וגניבת בקר ומקנה. בית המשפט קמא עצר את המשיב עד תום ההליכים, תוך שהוא מציין כי לגבי העבירות של שימוש ברכב ללא רשות וגניבת בקר - הראיות הן קלושות ביותר. מאידך גיסא, לגבי יתר שלוש ההאשמות, ישנן ראיות לכאורה "מספיק חזקות" המהוות עילה למעצרו. המשיב ערר לבית משפט זה על ההחלטה לעוצרו (בש"פ 2169/97), ובית המשפט דחה את הערר בציינו כי המעשים המיוחסים לעורר חמורים, "והארוע הפלילי שבסופו נעצר העורר הגיע לשיאו בעימות שנוצר בין העורר לבין אנשי המשטרה, תוך נסיונו להימלט מהשוטרים שביקשו לעצרו... העורר הוציא מידו של איש משטרה בכוח אקדח, כיוון את האקדח לעבר השוטר ואף הצליח לדרוך אותו". הארוע הסתיים בכך כי שוטר אחר שבא לעזרתו של השוטר הראשון ירה לעבר המשיב והוא נפצע ברגלו. על מסוכנותו של המשיב יעידו עוד שתי עובדות: את העבירות ביצע (לכאורה) בהיותו אסיר ברשיון, וכשמאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו.

פתיחתו של הדיון בבית המשפט קמא השתהתה ומספר ישיבות לא התקיימו בשל סיבות הקשורות למשיב ולסניגורו הקודם של המשיב. עורך דין בסטוני המייצג את המשיב כיום קיבל עליו את הייצוג רק יום אחד לפני אחת הישיבות שנקבעו להוכחות, ומסיבה זו נדחה הדיון שהיה קבוע לאותו מועד לפי בקשתו של עורך דין בסטוני, אשר הצהיר לפרוטוקול כי לא יטען לגבי הארכת מעצרו של המשיב במידה שמשפטו לא יסתיים בתוך הזמן הקבוע בחוק. אכן, כפי שציין עורך דין בסטוני לא התקיימו ישיבות נוספות שנקבעו, מטעמים שאינם קשורים בנאשם או בסניגורו. אולם לא ניתן להתעלם מפרק הזמן שחלף ללא התקדמות במשפט בעטיו של המשיב או סניגורו הקודם. עובדה זו מצדיקה את הארכת המעצר מעבר לשנה, כפי שביקשה המדינה, נוכח מסוכנותו של המשיב לציבור, כמפורט לעיל.

לפיכך מוארך מעצרו של המשיב בשלושה חודשים מיום 28.11.97 או עד למתן פסק-דין בת.פ. 191/96, הכל לפי המוקדם. לא למותר הוא להוסיף כי על פי הערכת באי-כוח הצדדים, לא יספיקו שני התאריכים שנקבעו לדיון (16.12, 22.12) כדי לסיים את המשפט, וחזקה על בית המשפט קמא כי יקבע תאריכים נוספים לדיון באופן שהמשפט יגיע אל סיומו בשלושת החודשים בהם הוארך מעצרו של המשיב.