בש"פ 6908/21 פלוני נ. מדינת ישראל

חומרה רבה, כיעור רב וסלידה, מעורר כתב האישום שהוגש נגד העורר. ברם, משנתבקש שירות המבחן להגיש תסקיר, ופעם ופעמיים נדחתה הגשתו, עד אשר הוגש תסקיר מפורט, ובו צויין כי תואם לעורר ראיון לקהילת "הדרך" , ונתבקשה דחייה לצורך קיום הראיון והגשת תסקיר משלים, דומני כי נכון היה לאפשר השלמת עניין אחרון זה. ודוק: כלל וכלל אין זה מובן מאליו שמלכתחילה נכון היה לבקש תסקיר, וגם תוכנו של התסקיר שהוגש, בחלקו, אינו מבשר טובות. רשאי היה בית המשפט המחוזי ליתן החלטתו בשלב זה; ברם, בהתחשב בכך שראיון ההתאמה שנתבקש על-ידי שירות המבחן עתיד להעשות באמצעות ויעוד חזותי, דומני, כי בשלב זה, תוספת הקצאת המשאבים השולית, על רקע כלל נסיבות העניין, אינה מצדיקה את מניעת הראיון, גם אם על רקע התסקיר כולו, כתב האישום, והעבר הפלילי, יש מקום לחשש שלא יהיה באותו ראיון כדי להועיל. מצדי אינני נוקט עמדה לגוף העניין, זולת זאת שהחלטתי להעתר לערר כדי לאפשר את הראיון כפי המלצת שירות המבחן. לאחר שייערך, ישוב בית המשפט לשקול ולהחליט כחכמתו.

רשמתי לפני את דברי ב"כ העורר, שכל מגמתו בשלב זה היא טיפול בקהילה, ובאם לא יסתייע הדבר הזה, אם לא יעבור העורר את הראיון לקהילת "הדרך" , לא יעמוד עוד על בקשתו, ולא ישיג עוד על החלטה שתינתן.