בש"פ 6911/03 נאזים מחטייב נ. מדינת ישראל

העוררים עומדים לדין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ולבקשת המדינה הם נעצרו עד תום ההליכים, לאחר שבית-המשפט המחוזי מצא כי קיימות ראיות- לכאורה המספיקות למעצר, וכי בנסיבות המקרה לא ניתן להסיר חשש זה בחלופת המעצר המוצעת, והיא מוסד גמילה.

מכאן הערר שבפני.

לפי כתב-האישום, המושתת כאמור על ראיות בעלות עוצמה, לאחר שלעוררים ולאדם אחר הגיע מידע על קיומה של כספת שיש בה כסף מזומן בדירת-מגורים ברמת-גן, הצטיידו באקדח ובתאריך 12.5.03, בשעות הבוקר, נכנסו לדירה לאחר שבעלת הדירה פתחה להם את הדלת לאור דבריהם, כי הם עובדים של חברת הכבלים. הם נהגו כלפיה באלימות רבה, וכתוצאה מהאיומים באקדח ומהאלימות הקשה נאלצה היא לפתוח את הכספת.

העורר, אנדרי טראטוב (ניקולאי פריימן) נטל את הכסף שבכספת, מחטייב והשותף השלישי עזבו את המקום, ואנדרי, שנותר בדירה, כפת את ידיה ורגליה של המתלוננת יחדיו בעוד היא זועקת וחסם את פיה בנייר דבק.

לשני העוררים עבר פלילי מכביד, ושירות-המבחן, אף שהמליץ על מוסד הגמילה, הדגיש בתסקיריו את רמת הסיכון הגבוהה שעלולה להיגרם מעצם השחרור, ואף הביע ספק בדבר מידת הצלחת הגמילה.

יהא דבר זה אשר יהא, העובדות המתוארות לעיל מקימות חזקת מסוכנות ברמה גבוהה, ועברם הפלילי של השניים אך מעצים אותה. המקרה שלפני אינו הולם חלופת מעצר. שעתה של הגמילה, במקרה של שני העוררים האלה, תגיע אם אומנם הם מעוניינים בכך בכנות, במסגרת העונש, אם יימצאו אשמים. אך בשלב זה ראוי הוא כי ייעצרו.

העררים נדחים.