בש"פ 6952/08 מוחמד עמראן נ. מדינת ישראל

1.

העורר ריצה עונש מאסר של שישה חודשים בעבודות שירות. ריצוי העונש נעשה בתחנת המשטרה בכפר סבא. במהלך ההפסקה יצא המערער עם חברו מן התחנה וביצע, כך על פי הנטען, עבירות של פריצה לרכב בצוותא, חבלה במזיד בצוותא וניסיון גניבת רכב בצוותא. משהוגש כתב אישום בגין העבירות החדשות עתרה המשיבה למעצר עד תום ההליכים. בית משפט השלום שחרר את העורר לחלופת מעצר. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נתקבל, כך שנקבע כי העורר ייעצר עד תום משפטו. על כך הערר שבפניי.

2.

דעתי היא כי בית משפט השלום שגה בעוד שבית המשפט המחוזי צדק בהחלטתו. העורר נשפט לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וכן לתשעה חודשי מאסר על תנאי בעקבות הרשעתו בעבירות של גניבת רכב בצוותא, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. כאמור, הוא ריצה את המאסר בתחנת המשטרה בכפר סבא לא כמאסר רגיל, אלא בעבודות שירות. או אז, בשעת הפסקה יצא עם חברו וביצע את העבירות הנוספות. העבירות הנוספות המיוחסות לו, שאין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה לגביהן, דומות מאוד לעבירות קודמות. בנסיבות יוצאות דופן אלה קיימת אף עילת מעצר. משמתברר כי העורר ביצע, לכאורה, את העבירות הנוספות בעת ריצוי עבודות שירות בתחנת משטרה, ממילא מתבקשת המסקנה שאין לתת בו אמון. משמע, חלופת מעצר אינה מתאימה ואינה ראויה.

3.

הערר נדחה.