פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
6959/02
בפני:
כבוד
השופטת ד' דורנר
העוררים
:
1. עיסא עקול
2. מחמוד עבד אל ראזק
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 13.6.02 בב"ש 1978/02 (ת"פ
1119/02) שניתנה על-ידי כבוד הנשיא י' אברמוביץ'
תאריך
הישיבה: י"ז באלול תשס"ב (25.8.02)
בשם
העוררים: עו"ד סרי ח'ורי; עו"ד צבי
אבנון
בשם
המשיבה: עו"ד דודי זכריה
החלטה
העוררים, עיסא עקול (להלן: עקול) ומחמוד אל ראזק (להלן: עבד אל ראזק) עומדים לדין בכתב-אישום אחד יחד עם מוסא ואברהים עקול בבית-המשפט המחוזי בנצרת.
הנאשם העיקרי הוא מוסא עקול, שנמלט מפני המשטרה כדי להימנע מלכידתו, שעה שנהג בהיותו פסול פסילה מינהלית מלנהוג ברכב. ואילו העוררים שבפניי מואשמים בקשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט וידיעות כוזבות בעבירת פשע, באשר בהודעותיהם במשטרה מסרו, כי מוסא עקול שהה בעת ביצוע העבירה בבית-שאן ביודעם כי מידע זה הינו כוזב. בית-המשפט המחוזי דחה את בקשת המדינה לעצור את השניים עד לתום ההליכים והורה על שחרורם בתנאים מגבילים, לרבות מעצר-בית.
בערר שבפניי טען הסניגור, עורך-הדין צבי אבנון, כי השניים לא מסרו במשטרה על שהותו של מוסא עקול בבית-שאן במועד הרלוואנטי, אלא סיפרו כי נודע להם על-כך מפי השמועה.
ככל שהטענה נוגעת לעקול, נחה דעתי כי אין היא נכונה. בא-כוח המדינה, עורך-הדין זכריה, הצביע על תמליל של האזנת סתר שבגידרו אמר עורר זה דברים מפלילים, וכן על דברים בהודעותיו מהם עולה, כי אכן מסר אינפורמציה בידיעה שהיא אינה נכונה.
לא כך הדבר באשר לעבד אל ראזק. עורר זה מסר במשטרה, כי נסע בשעה 18:45 לבית-שאן, על-פי בקשת עיסא עקול, במטרה לפגוש שם את מוסא עקול ולהסיעו לנצרת.
בידי התביעה אין ראיות השוללות אמיתות הצהרה זו, זולת הטענה כי המרדף נמשך עד לשעה 19:00, וכן דברי עיסא עקול במשטרה שמספר כי לו עצמו נודע על שהותו של מוסא עקול בבית-שאן בין 18:00-19:30. אלא, שמנגד, הצביע הסניגור על עדות על-פיה הצליח מוסא עקול להימלט בשעה 18:15.
תשתית ראייתית זו נגד עבד אל ראזק אכן אינה בעוצמה מספקת למעצר וממילא לא היה מקום לחלופת מעצר.
אשר-על-כן, אני דוחה את עררו של עיסא עקול, ומקבלת את עררו של מחמוד עבד אל ראזק ומבטלת את התנאת השחרור במעצר-בית של עורר זה. שאר תנאי השחרור יעמדו בעינם.
ניתנה היום, י"ז באלול תשס"ב
(25.8.02).
ש
ו פ ט ת