בש"פ 6960/16 מדינת ישראל נ. איברהים סלימאן

(בעניינו של המשיב 2 בלבד)

בקשה להארכת מעצר שניה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בגדרה מבוקש כי מעצרו של המשיב 2 (להלן: המשיב ), יליד 1995, יוארך החל מיום 22.9.2016 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 41219-09-15 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.

לשלמות התמונה יצוין, כי הבקשה דנא התייחסה גם לעניינו של המשיב 1 (להלן: אבראהים ) – אשר הסכים לבקשה, וביום 8.9.2016 הורתי על הארכת מעצרו כמבוקש. עוד יצוין, כי פרטי כתב האישום, כמו גם פרטיהם של הליכים קודמים ותסקירי מעצר שהוגשו בעניינו של המשיב פורטו באריכות בהחלטות קודמות של בית משפט זה (בש"פ 8076/15, השופט נ' הנדל , 5.1.2016; החלטתי מיום 10.4.2016 בבש"פ 2590/16; בש"פ 4653/16, השופט ס' ג'ובראן , 22.6.2016), ועל כן יובאו להלן אך בתמצית.

רקע והליכים קודמים

1.נגד המשיבים הוגש כתב אישום מתוקן המייחס למשיב עבירות של רצח; חבלה בכוונה מחמירה ויריות בשטח מגורים. בקצירת האומר יצוין, כי על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 30.8.2015 פתחו המשיבים באש לעברם של תאמר ומועאד תג'יד (להלן: המנוח ו מועאד בהתאמה), בין היתר, על רקע התנגדותו של אבראהים לאירוסי קרובת משפחתו למועאד. הירי האמור הביא למותו של המנוח ולפציעתו של מועאד.

2.בד בבד עם הגשת כתב האישום המקורי הגישה המבקשת ביום 24.9.2015 בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים (מ"ת 41248-09-15). במסגרת הדיון הראשון בבקשה, שהתקיים ביום 30.9.2015, הסכים בא-כוח המשיב לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית כמו גם עילת מעצר בעניינו של המשיב, וזאת אך לצורך הדיון המקדמי בחלופת המעצר המוצעת. בסיום הדיון הורה בית המשפט המחוזי על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, בין היתר, לבחינת המניעים לביצוע המעשים המיוחסים לו.

מהתסקיר שהוגש ביום 28.10.2015 עולה, כי שירות המבחן התרשם שהמשיב מנהל אורח חיים נורמטיבי ככלל, וכי קיים פער ניכר בין אורח חייו זה לבין נסיבות מעצרו. שירות המבחן העריך כי יש מקום לשקול "בכובד ראש ובצורה מעמיקה" אפשרות לשחרור המשיב לחלופת המעצר. הובהר, כי מערך הפיקוח האנושי המוצע אינו מספק דיו, וכי לצורך גיבוש עמדה בסוגית שחרורו של המשיב, בין היתר, בהתבסס על פגישות עם מפקחים מוצעים אחרים, נדרש שירות המבחן לשבועיים נוספים, שבסופם ישלים את אבחונו. בתסקיר המשלים שהוגש ביום 8.11.2015 עמד שירות המבחן על לבטיו ועל כך שהוא מתקשה לגבש עמדה סופית בעניינו של המשיב: מחד גיסא, שירות המבחן התרשם באופן חיובי מן המשיב ולא אבחן במערך תפקודו הכללי מאפיינים אישיותיים בעייתיים או עבריינים, ומאידך גיסא, נסיבות מעצרו של המשיב הן טראגיות וחמורות ביותר. על כן ביקש שירות המבחן לערוך תסקיר משלים נוסף בתוך שבוע ימים לאחר שייפגש עם בני משפחת המנוח. בתסקיר המשלים הנוסף שהוגש ביום 11.11.2015 לא בא שירות המבחן בהמלצה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. הובהר, כי אף שחלופת המעצר המוצעת כוללת מערך פיקוח אנושי מתאים, מיקום החלופה אינו מרוחק דיו ממקום מגורי משפחת המנוח, כאשר שחרור המשיב לחלופת המעצר עלול להלהיט מחדש את הרוחות בין המשפחות.

3.בהחלטתו מיום 24.11.2015 הורה בין המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, וזאת לאחר שקבע כי מתקיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המיוחס לו כמו גם עילת מעצר בעניינו. כלפי החלטה זו הגיש המשיב ערר לבית משפט זה, אשר נדחה בהחלטה מיום 5.1.2016 (בש"פ 8076/15, השופט נ' הנדל ).

4.ביום 15.3.2016 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד תום ההליכים, בגדרה נטען כי נראה שמשפטו לא יבוא אל סיומו במהלך תקופת המעצר הסטטוטורית ואף לא צפוי להסתיים בזמן סמוך לאחר מכן, ועל כן יש להורות על שחרורו לחלופת מעצר. בהחלטתו מיום 21.3.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי אין בנימוקי המשיב כדי להצדיק עיון חוזר. הוטעם, כי העובדה שההליך העיקרי טרם הסתיים גם בחלוף תשעה חודשים מיום מעצרו של הנאשם, נשקלת בגדרי בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק על-ידי בית משפט זה, ולא במסגרת בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצר עד תום ההליכים. כלפי החלטה זו הגיש המשיב ערר לבית משפט זה, אשר נדחה "מכל וכל" בהחלטתי מיום 10.4.2016 (בש"פ 2590/16).

5.בחלוף תשעה חודשים מיום מעצרו של המשיב ומשטרם נסתיים משפטו הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים, אשר התקבלה בהחלטתו של בית משפט זה (בש"פ 4653/16, השופט ס'

ג'ובראן ) מיום 22.6.2016. צוין, כי לא נעלמה מעינו של בית המשפט הפגיעה במשיב כתוצאה מהתמשכות ההליכים בעניינו, ועל כן הורה בית משפט זה למבקשת לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לקביעת מועדי הוכחות נוספים. בצד זאת צוין, כי המסוכנות הנשקפת מן המשיב; הערכת שירות המבחן בעניינו; והצפי להתקדמות משמעותית בתיק העיקרי מכאן ואילך, מטים את הכף לעבר המשך מעצרו.

6.אשר לתיק העיקרי –עד כה התקיימו שבעה דיוני הוכחות בהן נשמעו עדי תביעה, וקבועים שישה מועדים נוספים במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר של השנה הנוכחית.

הבקשה

6.בחלוף תשעים ימים נוספים הגישה המבקשת את הבקשה דנא, בגדרה נטען כי המסוכנות הגבוהה הנשקפת מן המשיב נלמדת מן המעשים החמורים המיוחסים לו. עוד נטען, כי בנסיבות העניין, ובמיוחד בהתחשב בחשש הממשי מהסלמת הסכסוך בין משפחת המשיב למשפחת המנוח היה וישוחרר המשיב לחלופה, אין כל חלופה היכולה להבטיח את מטרות המעצר. המבקשת מציינת כי אומנם התיק העיקרי אינו עתיד להסתיים בתקופת ההארכה המבוקשת, אך בצד זאת עומדת על כך שחלה התקדמות משמעותית בקצב שמיעת התיק – נשמעו עד כה 18 עדי תביעה כשההערכה היא שפרשת התביעה תסתיים במהלך ארבעה דיונים נוספים. נוכח כלל האמור נטען, כי טרם השתנתה נקודת האיזון, וכי יש להורות על הארכת מעצרו של המשיב.

בדיון שנערך בפנַי טען בא-כוח המשיב כי נשמעו עד כה רק 15 עדי תביעה ואין סיכוי, להערכתו, כי פרשת התביעה תסתיים במהלך הארכה המתבקשת עתה, שכן עדיין יש לשמוע עדויותיהם של 34 עדי תביעה, בהם עדים מרכזיים. נטען כי ההליך העיקרי אינו מתקדם בקצב ראוי, זאת בניגוד לצפי שהיה קיים עת ניתנה החלטתו של השופט ג'ובראן

בבקשה הקודמת להארכת המעצר. המשיב היפנה לדברי השופט ג'ובראן , בהחלטה הנ"ל מיום 22.6.2016, לפיהם יש אפשרות כי "הימשכות נוספת של ההליך ללא התקדמות משמעותית בתקופת המעצר הנוכחית – מסיבות שאינן תלויות במשיב – תביא לשינוי נקודת האיזון בעניינו" (פסקה 15 להחלטה). הטענה היא שנוכח קצב ההתקדמות עד כה וההערכה לפיה תידרשנה עוד כחמש הארכות מעצר עד לסיום ההליך, יש "להתניע" מהלך שיאפשר את שחרור המשיב, צעיר ללא עבר פלילי, לחלופה הדוקה או מעצרו בפיקוח אלקטרוני. המשיב מדגיש כי מבחינתו היתה נכונות לקיים דיון בכל מועד שיקבע בית המשפט, לרבות בפגרה, ואין לזקוף לחובתו מקרים של ביטול דיונים או דחייתם.

דיון והכרעה

7.לאחר העיון בבקשה ושמיעת טענות באי-כוח הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

במקרה דנא הציג כל צד שיקולים בעלי משקל ממשי והקושי הוא במציאת איזון ביניהם. מהצד האחד, אין צורך להכביר מילים באשר לחומרת המעשה המיוחס למשיב ולמסוכנות הברורה והממשית הנובעת ממנו, גם בהתחשב ברקע למעשה ובזהות הניצים. מאידך גיסא, אין לומר כי ההליך העיקרי מתקדם בקצב משביע רצון ודי ברור כי תידרשנה עוד מספר הארכות מעצר בטרם הוא יגיע לידי סיום. בצד האמור, יש לזכור כי תקופת הארכת המעצר המסתיימת עתה התאפיינה בכך שנכללו בה ימי חג ופגרה. בהקשר זה, אין לי אלא להצטרף להערותיו של השופט ס' ג'ובראן בהחלטתו הקודמת בעניינו של המשיב, הנזכרת לעיל, בדבר הצורך להוסיף ולחתור לקידום המשפט וייעול התנהלותו. יש לקוות כי בתקופת ההארכה הנוכחית תסתיים פרשת התביעה, בהתאם להצהרת בא-כוח המבקשת באשר למספר הישיבות הדרוש לשם כך.

כאמור, המסוכנות הנשקפת ממעשיו של המשיב היא משמעותית, כאשר האפשרות לשחרורו נבחנה בעבר ולא נמצאה חלופה ראויה שתהלום את הסיכונים הכרוכים בשחרור ממעצר בפועל, אם כי שירות המבחן לא שלל את האפשרות לקביעת חלופת מעצר בהתחשב בנתוני המשיב עצמו. דומני כי לעת הזו יש להעניק בכורה לשיקולים אחרונים אלה, המטים את הכף לעבר הארכת מעצרו של המשיב, ואין בזמן שחלף כדי לשנות את נקודת האיזון בעניינו, זאת בשל מסוכנותו הרבה והעדרה של חלופת מעצר ראויה.

8.הבקשה מתקבלת, אפוא. מעצרו של המשיב יוארך החל מיום 22.9.2016 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 41219-09-15 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.