בש"פ 6969/01 מדינת ישראל נ. אבי ג'אן

המשיבים עומדים לדין לפני בית המשפט המחוזי בשל עבירות בנשק ונסיון להרוס נכס בחומר נפץ. עם הגשת כתב האישום נגדם הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם עד לתום בירור המשפט, וערר שהוגש מטעמם נגד החלטה זו נדחה בהחלטת עמיתתי הנכבדה, השופטת דורנר.

מאז הגשת כתב האישום חלפו תשעה חודשים. משפטם של המשיבים מתנהל והולך ולפניי בקשת המדינה להארכת מעצרם בתשעים ימים נוספים. מן העיון בקורות ההליך עולה כי המשפט איננו מתנהל בקצב מניח את הדעת. בצדק אומנם טען בא-כוח המדינה, כי שמיעת הראיות במשפט התעכבה בשל קשיים שנתגלו בנושא ייצוגם של המשיבים, וכן בשל קשיים שהערים המשיב 1 על דרכו של בית המשפט בראשית הדיון. אך המצב נכון להיום הוא, כי בתום תשעת חודשי מעצרם מצוי הבירור עדיין בשלביו הראשונים. כרגע קבועים עוד חמישה מועדים לדיון, שחלקם חורג מגדרה של תקופת ההארכה המבוקשת. מכאן ברור, כי אין די בהארכת המעצר בתשעים ימים כבקשת המאשימה כדי להקים סיכוי לסיומו של המשפט בעוד המשיבים נתונים במעצר.

המעשים המיוחסים למשיבים הם חמורים ביותר. בכתב האישום נטען כי בהנחייתו של המנוח גל אוזן, שמאז פרשת המעשים הלך לעולמו, השליך המשיב 1 רימוני-יד לעבר שלושה יעדים שונים (תחנת משטרה, דיסקוטק ומכונית), בעוד המשיב 2 נלווה אליו בשני האירועים הראשונים ומשתתף עימו במעשה הפלילי. חזקת המסוכנות שמעשים אלה הקימו נגד מבצעיהם לא פגה עקב הסתלקותו של גל אוזן. עם זאת לא שוכנעתי כי די במסוכנות הנלמדת מן המעשים עצמם כדי להכניס את פרשתם של המשיבים לגדר המקרים החריגים בהם יראה בית-משפט זה לנכון להאריך את המעצר מעבר לתשעה חודשים.

חרף האמור החלטתי להיענות לבקשת המדינה באורח חלקי. הטעם לכך הוא שעד המדינה המופיע כעד תביעה במשפטם של המשיבים, עודנו מצוי על דוכן העדים, ונראה שתידרשנה עוד ישיבה או שתיים להשלמת עדותו. מן החומר המצוי לפניי עולה כי בשלב החקירה (בעימות שנערך בנוכחות אנשי משטרה) השמיע המשיב 1 נאצות כלפי עד המדינה ואילו המשיב 2 השמיע כלפיו איומים, מהם בוטים. בצדק לדעתי טוענת המדינה כי אם ישוחררו המשיבים מן המעצר הם עלולים לסכן את שלומו של עד המדינה. נראה לי כי סיכון קונקרטי זה, להבדיל מן החזקה הכללית בדבר מסוכנותם, מצדיק את הארכת מעצרם עד לסיום עדותו של עד המדינה בבית המשפט המחוזי.

אשר על כן אני מקבל את הבקשה בחלקה ומאריך את מעצרם של שני המשיבים בשישים ימים נוספים החל מיום 13.9.01. אם שמיעת עדותו של עד המדינה תסתיים לפני המועד האמור, רשאים המשיבים להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לשחרור בערובה ובתנאים מגבילים ובית המשפט המחוזי הנכבד יואיל לקבוע את הערובות ואת תנאי השחרור.