בש"פ 6982/20 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעמ"י 18423-10-20 (השופטת ש' זמיר ) מיום 12.10.2020, בגדרה קיבל בית המשפט את ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו במ"י 15317-10-20 (השופטת ת' שחם קינן ) מאותו היום, והורה על המשך מעצרו של המבקש עד מחר בשעה 13:00.

2.

המבקש נעצר ביום 11.10.2020 בחשד לביצוע עבירה של תקיפה חבלנית בבת זוגו. המשיבה הגישה לבית משפט השלום בקשה להארכת מעצרו למשך חמישה ימים.

בתום הדיון שהתקיים אתמול בבית משפט השלום, לאחר שהוצגו לעיונו דוחות הפעולה המצויים בתיק ורשימת פעולות החקירה לביצוע, התרשם בית משפט השלום כי "עולה מהתיק חשד, דל בעוצמתו, הקושר את החשוד [המבקש – י' א' ] למיוחס לו", אך עם זאת כי "לא יהיה בשחרורו של החשוד לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית כדי לשבש את החקירה".

לפיכך הורה בית משפט השלום על שחרור המבקש למעצר בית מלא בתנאי ערבות ובפיקוח בבית אמו, תוך הרחקה מהמתלוננת ואיסור יצירת קשר עימה, וזאת עד ליום 15.10.2020 בשעה 17:00.

3.

ערר שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי התקבל.

לאחר שעיין בתיק החקירה ונתן דעתו להתפתחות שחלה בחקירה מאז הדיון בבית משפט השלום קבע בית המשפט המחוזי כי "קיים חשד סביר כי המשיב [המבקש – י' א' ] מעורב בעבירות המיוחסות לו"; כי "מצטיירת תמונה של מערכת יחסים קשה, שלא לומר אפלה, בין המשיב למתלוננת" המשליכה על קיומה של עילת מעצר בגין מסוכנות; וכי קיים יסוד ממשי לחשש כי שחרור המבקש יביא לשיבוש מהלכי חקירה.

בית המשפט ציין כי חומר החקירה החדש שהתווסף לתיק מצביע על כך שפעולות החקירה מתבצעות "לצורך בירור התמונה המלאה בנוגע למערכת היחסים בין בני הזוג", ולא לצורך איסוף ראיות מפלילות, כטענת בא-כוח המבקש.

4.

מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה נטען כי שגה בית המשפט המחוזי משקבע שמתקיימות עילות מעצר, שכן למבקש – שעברו הפלילי נקי – מיוחסת "גרימת שריטה" בלבד באופן המעיד על רמת מסוכנות נמוכה, ומשום שלמעט המתלוננת והמבקש אין עוד עדים לאירוע התקיפה הנטען, כך שאין כל אפשרות לשיבוש מהלכי משפט מצידו.

עוד נטען כי לא היה על בית המשפט המחוזי לאפשר למשיבה להגיש לעיונו חומר חקירה נוסף במהלך הדיון, בבחינת "מקצה שיפורים", וכי שגה בית המשפט משלא איפשר לבא-כוח המבקש לחקור בשנית את נציג היחידה החוקרת באשר לטיבו של אותו חומר חקירה נוסף.

5.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי ככלל לא תינתן רשות לערור על החלטה בענין מעצר, אלא במקרים המעוררים סוגיה משפטית עקרונית, או בהתקיים נסיבות פרטניות מיוחדות המצדיקות זאת (בש"פ 6944/20 פלונית נ' ימ"ר דרום – מדינת ישראל (11.10.2020)). עניינו של המבקש אינו נמנה בגדר מקרים אלו.

שתי הערכאות הקודמות שדנו בעניינו סברו כי חומר החקירה שהצטבר עד כה קושר את המבקש למיוחס לו, גם אם ייחסו עוצמות שונות לחשד זה. בית המשפט המחוזי סבר כי מתקיימות עילות מעצר מבוססות בשל מסוכנות ובשל חשש לשיבוש מהלכי משפט. חרף טענות המבקש, לא מצאתי עילה להתערבות במסקנה זו, שהתקבלה לאחר שבית המשפט המחוזי עיין גם בחומר החקירה הנוסף.

בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שבית המשפט המחוזי האריך את מעצרו של המבקש עד מחר ולא למעלה מכך, כפי שנתבקש, לא מצאתי כי הבקשה מצדיקה מתן רשות לערור ב"גלגול שלישי".

6.

בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, נטען בבקשה כי המבקש "מוחזק בתנאים קשים לא אכל ולא שתה", אך בניגוד לנטען לאמירה זו אין עיגון בפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום. חזקה על המשיבה כי תדאג להחזקת המבקש בתנאי מעצר הולמים ותדאג לספק לו את צרכיו.

7.

הבקשה נדחית אפוא.