בש"פ 6982/99 אירינה רטיאני נ. מדינת ישראל

העוררת הועמדה לדין בעבירות חמורות ביותר שבוצעו במועדים שונים בתחילת שנת 1999. ניתן לתאר בקצרה את המעשים כהזמנת גברים לדירה בתואנות שונות, הרדמתם בכדורי שינה ושדידת כספם, כרטיסי אשראי ועוד. היא נעצרה עד תום ההליכים נגדה ועל כך הערר שלפנינו. אין חולק כי המעשים המיוחסים לה בכתב האישום חמורים הם וקשים וכשלעצמם מעידים הם על המסוכנות של עושיהם, וככל שהדבר נוגע לסוג המעשים וחומרת העבירות, אכן ראוי שהעוררת תהיה נתונה במעצר עד תום ההליכים נגדה.

עם זאת, כבכל מקרה, שומה עלינו לבדוק אם קיימת חלופת מעצר הולמת שיש בכוחה להשיג את תכלית המעצר. נראה לי כי אכן יש כזו במקרה הנוכחי.

ראשית, נסיבותיה האישיות של העוררת. העוררת, בעלת רשיון עיסוק ברפואה באוקראינה, עלתה ארצה בשנת 1992 עם בעלה ועם בתה שהיא כיום בת 17 שנים והתגוררה יחד עם משפחתה בבית הוריה בדימונה. היא נקלטה בעבודה כאחות ועד שנת 1999 חיה חיים נורמטיביים ותיפקדה בעבודה ובבית. בתחילת שנת 1999 נפטר בעלה מדום לב והעוררת נכנסה למשבר נפשי קשה, עזבה את בית הוריה שם נשארה בתה ועברה להתגורר בבית אישה קשישה בה טפלה. העבירות כולן נעברו בתוך תקופה קצרה מאוד, לאחר מות בעלה. לטענתה, אין היא היוזמת של האירועים שהיוזמה להם באה מצד בחורה אחרת בשם ברברה. שירות המבחן הגיש לבית המשפט תסקיר מעצר ולא בכדי קבע השופט המלומד, צבי הרטל, בהחלטתו כי התלבט ארוכות באשר להחלטתו אם להורות על חלופת מעצר. שירות המבחן ציין כי המעצר גרם לבתה של העוררת למצב נפשי קשה והוריה מתקשים להתמודד עם הבעיות שהיא מגלה. לגבי העוררת קבע השירות כי הביעה כאב ובושה על מעשיה ובסוף התסקיר הומלץ על מעצר בבית הוריה.

לאחר ששקלתי את כל הנסיבות ושמתי לנגד עיני את השאלה החשובה שהיא הצורך להגן על הציבור מפני מסוכנותו של אדם שעבר לכאורה עבירה חמורה, הגעתי לכלל מסקנה כי חלופת מעצר במקרה זה יש בה כדי לענות על הצורך להגן על הציבור תוך איזון צורך זה אל מול האדם העומד בפנינו, היא העוררת.

אשר על כן, אני מורה כי העוררת תשוחרר לבית הוריה בדימונה לאחר שתחתום על ערבות עצמית וערבות שני הוריה בסך 15,000 ש"ח להבטחת תנאי השחרור. העוררת תשהה בבית הוריה במשך 24 שעות ביממה ולא תצא ממנו. ההורים ידווחו למשטרה במקרה והעוררת תפר תנאי זה. העוררת תפקיד דרכונה במשטרה, אם יש לה כזה, ותתייצב אחת לשבוע, ביום ראשון עד השעה 10:00 בבוקר, במשטרת דימונה. לפי המלצת שירות המבחן תועמד העוררת בפיקוח מעצר של השירות למשך שישה חודשים.

שירות המבחן בתסקירו ציין כי יַפנה את עניינה של העוררת לגורמים המטפלים בדימונה על מנת לבדוק את אפשרותה להיעזר בטיפול במסגרתם והוא מתבקש לעשות כן עם שחרורה.