בש"פ 6992/05 שהאב אסאם גמיל נ. מדינת ישראל

1.בפני בקשה להארכת מועד לצורך הגשת ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר גזר על המערער שש שנות מאסר בגין עבירת הריגה וגרימת חבלה גופנית חמורה. גזר הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 14.4.05, והבקשה הוגשה ביום 20.7.05.

2.המבקש מנמק את בקשתו בטענה כי שרוי היה במצב קשה בשל גזר הדין ולכן לא פעל במועד. המשיבה טוענת כי מאחר והמבקש היה מיוצג בבית המשפט קמא, ובהיעדר טעם ראוי, אין מקום לקבל את הבקשה.

3.לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה באתי לידי מסקנה כי יש לקבל הבקשה. אמת, המבקש היה מיוצג ולבד מטענתו לפיה שרוי היה במצב קשה – טענה שלא הוכיח, אין דבר בפיו. יחד עם זאת, האיחור אינו חסר פרופורציה והוא עומד על קרוב לחודשיים. בשים לב לעונש המשמעותי שנגזר על המבקש, מהות ההליך והיעדר הייצוג בהליך זה, סבור אני כי יש לקבל הבקשה, וכך אני מורה.