בש"פ 7021/02 נתנאל עוזרי נ. מדינת ישראל

העורר, המואשם בעבירות של התפרעות, הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ועבירות בנשק, נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

העורר הגיש ערר על החלטה זו לבית-המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את הערר ואת חלופות המעצר שהוצעו על-ידי העורר, לפיהן ישהה העורר במעצר-בית בביתו או בקרית ארבע, זאת לאחר שהוצג בפניו חומר חסוי בדבר מסוכנותו של העורר.

מכאן הערר שבפניי, שבגידרו טען העורר להיעדרן של ראיות לכאורה ולהיעדר מסוכנות, ושב והציע את חלופות המעצר, שנדחו כאמור על-ידי בית-המשפט המחוזי. כן טען העורר כנגד הצגתו של החומר החסוי בפני בית-המשפט המחוזי.

ביני לביני הגיש העורר לבית-משפט השלום בירושלים בקשה לעיון חוזר בהחלטתו, ובתאריך 19.8.02 קבע בית-משפט השלום כי העורר ישוחרר לחלופת מעצר, וישהה במעצר-בית בכפר-זיתים הסמוך לעיר טבריה.

נוכח החלטת בית-משפט השלום, ביקשה המשיבה למחוק את הערר.

מנגד הודיע העורר כי הוא עומד על עררו, וטען כי בהחלטת בית-משפט השלום אין כדי לשנות את הקביעות הקודמות של בית-המשפט המחוזי ואשר עליהן הוגש הערר שבפניי, דהיינו קביעותיו בדבר קיומן של ראיות לכאורה, קיומה של עילת מעצר, וכן ההחלטה לפיה קיבל בית-המשפט המחוזי חומר חסוי בלא תעודת חסיון.

הסעד שאותו ביקש העורר - ואשר בגינו קמה זכותו להגיש ערר - הוא כי ישתחרר ממעצרו עד תום ההליכים. מששוחרר העורר למעצר-בית, אין עוד מקום לדון בעררו.

אשר-על-כן, הערר נדחה.