בש"פ 7022-23 בש"פ 7022-23

ערר על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי, בגדרה הורה על מעצרו של העורר, בשלב זה, עד להגשת תסקיר.

1.ענייננו בכתב אישום הנוגע לעבירות מין במשפחה. על פי כתב האישום, העורר פגע לאורך תקופה של כשנה וחצי, בסמוך לשנת 2013, בנכדתה של אשתו (להלן: המתלוננת) אשר היתה אז כבת 12 שנים. אוסיף ואציין כי מחומר הראיות עולה לכאורה כי גם אמה של המתלוננת נפלה קרבן לפגיעה מינית מצד העורר, אך עניין זה התיישן זה מכבר.

2.בית משפט קמא עמד בהחלטתו על כך שעבירות מין בקטינים מקימות עילת מעצר של מסוכנות, והכלל הוא מעצר עד תום ההליכים והשחרור הוא החריג. בשורה התחתונה הורה בית משפט קמא כלהלן:

"משכך, לא ראיתי כי ניתן להורות על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני תחת פיקוחם של הערבים המוצעים, קל וחומר שחרורו למעצר בית, ללא בחינה יסודית של החלופה המוצעת על ידי שירות המבחן, ובכלל זה בחינת התאמתם של המפקחים ויכולתם להטיל מרות על המשיב ובחינת השפעת שחרור המשיב ממעצר על המתלוננת. אני ער לכך שהדבר עלול להביא לעיכוב בשל תקופה החגים, אך לאור עוצמת עילות המעצר ויתר נסיבות המקרה, כפי שפורטו למעלה, לא ראית מכך מנוס".

3.על החלטה זו הוגש כאמור הערר שבפני.

4.ככלל, אין דרכו של בית משפט זה להתערב בערר על החלטות ביניים במסגרת דיון במעצר עד תום ההליכים. עם זאת, נזדמן לי לאחרונה להתייחס לעניין זה:

"אלא שהימים אינם כתיקונם. שירות המבחן כמעט קורס תחת העומס המוטל עליו, נוכח המחסור בקציני מבחן. תסקירי מעצר מוגשים כחודשיים, ולעיתים אף יותר, לאחר הפניית הנאשם לקבלת תסקיר מעצר (המצב בכל הנוגע לתסקיר לעונש אף גרוע יותר). השטח 'זועק', ובמצב שנוצר, תקופת הזמן עד להגשת תסקיר המעצר הופכת לפקטור בעל משקל בשיקולי הצדדים" (בש"פ 7892/22 סולטנה נ' מדינת ישראל (28.11.2022)).

מטעם זה, לא דחיתי על הסף את הערר שלפניי כפי שהתבקש על ידי המשיבה. אף לא ניתן להתעלם מכך שהעבירות בוצעו לפני כעשר שנים; כי העורר ידע על אודות הגשת התלונה כנגדו כחודשיים לפני שנעצר ולא נטען כי באותו שלב ניסה לשבש הליכים או להפעיל לחצים על המתלוננת; וכי הוצעו מספר מפקחים בצירוף איזוק אלקטרוני. מנגד, נטען על ידי באת כוחה של המתלוננת כי היא חוששת משחרורו.

5.הצדדים נחלקו ביניהם אם קיימת אפשרות שהתסקיר יוגש במועד החדש שנקבע, יום ה-15.11.2023, והמשיבה הצהירה כי ככל הידוע לה, שירות המבחן התחייב ליתן עדיפות להכנת התסקיר. במצב דברים זה, ואך ורק מתוך הנחה כי ביום 15.11.2023 יוגש תסקיר ולא תתבקש הארכה נוספת, הערר נדחה.

ברם, יודגש כי אם התסקיר לא יהיה מוכן עד לאותו תאריך, אזי העורר ישהה במעצר בפיקוח אלקטרוני בתנאים כפי שייקבעו על ידי בית משפט קמא שבפניו יובא העורר בדחיפות.

6.הערר נדחה אפוא בכפוף לאמור בסעיף 5 לעיל.