בש"פ 7047/06 קובה קריכלי נ. מדינת ישראל

בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום נטען, כי בתאריך 12.6.06 נמצא העורר מחזיק ביחד עם אחר ווז'ה חוחשווילי, שטרות מזויפים של 50 ש"ח בסכום כולל של כ-1.1 מיליון ש"ח, ושטרות מזויפים של 100 דולר, בסכום של 114 אלף דולר. שטרות הכסף נמצאו בדירה ברחוב הגליל בתל-אביב, בה נמצאו גם אביזרים לביצוע הזיוף. כמו כן נטען, כי בדירה אחרת ברחוב נווה שאנן בתל-אביב, החזיקו העורר ווז'ה 30 שטרות מזויפים של 50 דולר. לעורר יוחסו עבירות של זיוף שטרות כסף, והחזקת חומר לזיוף שטרות כסף, עבירות לפי סעיפים 462 ו-464 לחוק העונשין.

בית משפט השלום, בפניו עתרה המשיבה למעצר העורר עד תום ההליכים, מצא כי בידיה ראיות לכאורה לנטען בכתב האישום. בית המשפט הוסיף וקבע, כי קיימת מסוכנות מובנית בעבירות שיוחסו לעורר, וכן התרשם כי המעורבים האחרים יראים ממנו. כן נטען, כי אם ישוחרר העורר ממעצרו, הוא עלול להימלט מאימת הדין.

בית משפט השלום הורה על מעצרו של העורר, וערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה, כאשר ההחלטה בערר התבססה על הסכנה הנשקפת מהעורר שאם ישוחרר ימשיך בפעילותו העבריינית.

עיינתי בנימוקי הערר שבכתב, והאזנתי לטיעוני בא-כוחו המלומד של העורר, עורך הדין מ' מורגנשטרן, על פה, ולא מצאתי כי נפלו טעות או שגגה בהחלטותיהם של ערכאות קמא. נהפוך הוא, מסוכנותו של העורר נלמדת לא רק מעצם הזיוף בעל ההיקף הרחב שיוחס לו, אלא גם מכך שהוא בעל עבר פלילי, גם מן הסוג בו על פי הנטען חטא הפעם. בנסיבות אלו סבורני כי לא הוכחה עילה להתערבותי, ומכאן החלטתי לדחות את הערר.