פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
7055/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשת
:
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
יהודה
מדינה
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו1996-
תאריך הישיבה: כ"ד
באלול תשס"ב (1.9.02)
בשם המבקשת: עו"ד
ענת חולתא
בשם המשיב: עו"ד
שאול צור
החלטה
המשיב, המואשם בעבירות של חטיפה לשם סחיטה, תקיפה בנסיבות מחמירות וכליאת שווא, נעצר עד תום הליכי המשפט. משפטו התנהל לאיטו, ובתוך כך הטיל עליו בית-משפט השלום באשדוד עונש מאסר בן 28 חודשים בשל עבירות סמים בהן הורשע (ת"פ 2061/01).
לקראת תום תקופת מעצרו של המשיב, פנתה המדינה לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בבקשה, שהמשיב ישוחרר לחלופת מעצר בבית-הסוהר בו הוא מרצה את עונשו בהתאם לפסק-הדין שניתן בעניינו בת"פ 2061/01, וללא הענקת חופשות. הבקשה נדחתה, משקבע בית-המשפט המחוזי, בדין, כי הוא נעדר סמכות לדון בבקשה.
מכאן הבקשה שבפניי להארכת המעצר ב90- ימים, ולאחר מכן לשחרור המשיב לחלופת המעצר, כל זאת על-מנת למנוע מן המשיב לצאת לחופשות.
צעדים אלה של המדינה אינם מובנים לי כלל ועיקר. משהמשיב מרצה עונש מאסר, אין עילה להארכת מעצרו בשל מסוכנות, וממילא אין עילה לקביעת חלופה כזו או אחרת.
אך מובן הוא, שרשויות הכלא, המופקדות על הוצאת אסירים לחופשות, רשאיות לשקול את מסוכנות האסיר בבואן לדון בחופשותיו.
הבקשה נדחית, איפוא.
ניתנה היום, כ"ד באלול תשס"ב
(1.9.02).
ש
ו פ ט ת