בש"פ 7055/07 צחי יצחק נ. מדינת ישראל

1.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ג' נויטל), ובה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עבירת האינוס המיוחסת לעורר בכתב האישום, כי קמה עילת מעצר בעניינו וכי הוא ישאר במעצר עד לדיון נוסף שיערך לאחר קבלת תסקיר המעצר.

בדיון שנערך היום, התברר כי ישיבת ההמשך בבית משפט קמא אמורה להתקיים מחר, 27.8.07, ובמהלכה יובא תסקיר המעצר בפני בית המשפט וייבחן עניין חלופת המעצר.

באת כוח העורר, בהודעת הערר ובטיעוניה על פה, ייחדה טענותיה לשני תחומים: האחד – הכרסום הקיים לטענתה בחומר הראיות הלכאורי ברמה המצדיקה הימנעות מהוראה על מעצרו עד תום ההליכים; השני – הנאשם השני שבכתב האישום (זיו טאלקר) שוחרר על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופט ז' כספי) ללא חלופת מעצר ובתנאי ערבות עצמית בלבד. לטענתה, הנימוקים בעטיים שוחרר הנאשם השני כוחם יפה גם לעניין העורר דנן.

2.

לאור העובדה שהדיון בבית המשפט המחוזי (בעניינו של העורר) בבקשת המעצר עד תום ההליכים, טרם נסתיים, איני מוצא מקום לפיצול הבירור העררי בדרך לה קוראת באת כוח העורר, וזאת לאור העובדה שההליך בבית המשפט קמא עומד להסתיים לגופה של הבקשה אשר בפניו כבר בישיבה מחר.

לעורר שמורה כמובן הזכות לפנות בערר לאחר שיתן בית המשפט קמא החלטתו לגופה של בקשת המעצר ולשוב ולהתייחס בערר שכזה (אם יוגש) גם לעניין הראיות הלכאוריות ועוצמתן.

אשר לטענת העורר בדבר חוסר השוויון הבולט שבין ההחלטה בעניינו של הנאשם השני (זיו טאלקר) לבין עניינו שלו – טענה נכבדה זו ראוי שתועלה בישיבת מחר בפני בית המשפט המחוזי כשיקול משמעותי שיישקל על ידו, בין שאר השיקולים, בבחינת האפשרות לשחרור העורר לחלופת מעצר.

3.

אני מחליט איפוא לדחות את הערר, וזאת בכפוף להערות המפורטות לעיל.