פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
7060/98
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
העורר
:
מאוקריה
אנדסאו
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים
בתיק
ב"ש 2598/98 שניתנה ביום 4.11.98
על
ידי כבוד השופט צ' סגל
תאריך
הישיבה: ז' בכסלו תשנ"ט (26.11.98)
בשם
העורר: עו"ד אלי כץ ועו"ד איציק
דסה
בשם
המשיבה: עו"ד נעמי כץ
בשם
שירות המבחן: גב' חנה אטקס
החלטה
1.על העורר הוגש בבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום המייחס לו עבירה של אינוס בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 345(ב)(2) לחוק העונשין, תשל"ז1977-. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, הלך העורר - שהוא עולה חדש המתגורר במגורון בגבעת המטוס בירושלים - בעקבות תיירת שיצאה לפנות בוקר ממגורון שבו לנה, תקף אותה, סטר לה, הפיל אותה ארצה ובעל אותה, תוך שהוא מכה אותה באבן בלחי ובלסת.
בית המשפט המחוזי (כבוד השופט צ' סגל), בהחלטתו מיום 3.11.98, ציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים. העורר ערר על ההחלטה.
2.אף שקיימת מחלוקת בין באי כוח בעלי הדין בשאלה אם נתקיימו כאן עובדות המהוות עבירה של אינוס, או של נסיון לאינוס, ואף שהם חלוקים בשאלה אם היכה העורר את המתלוננת באבן או בדרך אחרת, אין מחלוקת כי יש ראיות לכאורה להוכחת האשמה ומכאן שמתקיימת עילת מעצר. השאלה העומדת להכרעה בערר הנדון היא אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה למעצר. אכן, נסיבותיו של המעשה - כפי שתוארו בהודעתה של המתלוננת במשטרה מיום 16.10.98, שהוגשה לעיוני - מטות את הכף נגד החלופה, אולם נסיבותיו של העושה - כפי שתוארו בתסקירי המעצר שהוגשו - דומה שהן מטות את הכף לעברה. (החלטתי בבש"פ 5222/97 קופל פטשניק נ' מדינת ישראל (לא פורסם); תקדין עליון 97(3) 771).
כפי שעולה מן התסקירים, העורר הוא כבן 22 שנים, רווק, שעלה מאתיופיה לפני כ4- חודשים, דובר אמהרית בלבד ולומד באולפן. הוא הבן הבכור בין 6 ילדים, המשפחה מלוכדת ותומכת, ולדברי העובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה "לא בלטה בעיתיות במשפחה במהלך תקופת שהותם בארץ". גב' ח' אטקס, שהביאה בדיון את דברו של שירות המבחן, תארה בפירוט את הבדיקות שערך השירות בענינו של העורר. לדבריה העורר במצוקה אמיתית ולדעת השירות יש מקום לשחררו בתנאים מגבילים. יצויין כי בענין זה נאמר בתסקיר המבחן השני, מיום 22.11.98:
"אנו סבורים שבפיקוח מתאים, עם גבולות ברורים תוך איסור על שימוש באלכוהול ויציאה מהבית פרט ללמודים באולפן, יש סיכוי טוב שיתנהג באופן נורמטיבי ולא יהווה סיכון לאחרים.
נראה כי השפעת המעצר עד כה הינה בעלת משמעות הרתעתית ומציבה גבולות באופן ברור עבורו".
3.חזרתי ושקלתי בענין זה ונראה לי - אם כי לא בלי היסוסים - שניתן במקרה זה להשיג את מטרת המעצר בדרך של שיחרור בערובה ותנאי שיחרור. לפיכך אני מורה כי העורר ישוחרר ממעצרו בתנאי שיתגורר בבית הוריו בגבעת המטוס ולא ייצא ממנו אלא לבית המשפט המחוזי בירושלים ולצורך משפטו. כן יפקיד את דרכונו במשטרה.
העורר יחתום על התחיבות לקיים את תנאי השיחרור בסך 30,000 ש"ח וכן יערבו הוריו לקיום תנאי השיחרור בסך 30,000 ש"ח. עוד תופקד ערבות של שני ערבים נוספים בסכום זה.
ניתנה היום, ז' כסלו תשנ"ט (26.11.98).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98070600.
M05