בש"פ 7080/98 עלי עווטלה נ. מדינת ישראל

זהו ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב לעצור את המערער עד תום ההליכים בערעור שהגישה המדינה על קולת העונש שנגזר על המערער בבית משפט השלום בתל-אביב בגין שהייה בלתי חוקית בישראל, זיוף, מסמך ושימוש בו, התחזות לאחר והכשלת שוטר. על כל אלה הושת על המערער עונש של 7 ימי מאסר בפועל ו11- חודשי מאסר על תנאי. מדובר ב7- ימי מאסר שהוא כבר ריצה במעצר בעת מתן גזר הדין. המדינה מערערת על קולת העונש מפני שהיא סבורה שהעונש הזה אינו מתאים, ומעביר מסר לא נכון. בבית המשפט המחוזי הוגשה בקשה לעצור את המערער עד תום ההליכים בגלל הקושי להבטיח את התייצבותו לערעור, כיוון שהוא תושב יריחו.

השופט הנכבד ע' דוויק קיבל את העתירה, וציווה על מעצרו של המערער עד תום הדיון בערעור המדינה בבית המשפט המחוזי. מכאן הערעור המונח בפני היום.

באת כוח המערער, הגב' סבן-ארועטי, טענה בפני בצורה משכנעת ביותר, שהעבירה שבה מדובר אינה מצדיקה מאסר ממושך, ובודאי שהיא לא מצדיקה מעצרו של אדם שכבר ריצה את עונשו, בגלל שתלוי ועומד בבית המשפט המחוזי ערעור על קולת עונשו.

מן הבחינה העקרונית יתכן מאד שהייתי מקבל טענותיה של הגב' סבן ארועטי, אבל נאמר לי שהערעור קבוע למחרתיים. יש קושי אמיתי בהבטחת בואו של המערער לבית המשפט, מפני שאין לנו שליטה במקום מושבו.

ההצעה שהציעה הגב' ארועטי שהוא ישהה אצל מעבידו עד לדיון בערעור לא קבילה מפני שזה כרוך בעבירה על החוק. אין למערער היתר שהייה בישראל.

בנסיבות העניין, ומכיוון שהערעור קבוע לעוד יומיים, אני סבור שאין מקום להתערב בהחלטתו של השופט בבית המשפט המחוזי.

אם, מסיבה כלשהי, הערעור לא ידון במועדו, תהיה זכות למערער לפנות שנית לבית המשפט המחוזי לעיון מחדש בעניינו, וכמובן שכתוצאה מזה גם יוכל, אם יראה צורך בכך, לערער לבית משפט זה.

לאור האמור, הערר נדחה.