בש"פ 7089/00 עזרא מזרחי נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של ניסיון שוד ותקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו. עם הגשת כתב-האישום לבית-המשפט ביקשה המדינה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, ובית-המשפט המחוזי נעתר לבקשה. על החלטה זו הערר שלפניי.

עורך-דין זילברשלג, בא-כוחו המלומד של העורר, טוען בעיקרם של דברים בשאלה אם יש ואם אין הוכחות לכאורה לייסוד האשמה המיוחסת לעורר. נושא כתב-האישום הוא שוד שהיה ביום 8 בספטמבר 2000. המתלוננת משכה סכום מזומן ניכר מבנק לאומי שבסניף יד אליהו בתל-אביב, ולאחר מכן, לאחר שיצאה מן הבנק, ניסה פלוני לשודדה. אין חולקים על ניסיון השוד באשר הוא, והשאלה אינה אלא אם היה זה העורר שניסה לשדוד את המתלוננת או אם היה זה אדם אחר.

המתלוננת זיהתה את העורר במסדר זיהוי תמונות, ועל מסדר זה מתלונן עורך-דין זילברשלג מרה. לטענתו, לא היה הצדק לעריכתו של מסדר זיהוי תמונות ושומה היה על המשטרה לעשות מסדר זיהוי חי, כפי שנקבע לא-אחת בהלכה. יתר-על-כן: העורר, לדבריו, הסכים כי ייעשה מסדר זיהוי חי בנוכחות עורך-דין, אלא שהמשטרה לא שעתה לו ובכל זאת ערכה את מסדר זיהוי התמונות.

אכן כן הוא, שמצאנו מזכר, ולפיו אמר העורר ביום 14 בספטמבר כי מוכן הוא לעריכת מסדר זיהוי בנוכחות עורך-דין. ואולם שכח עורך-דין זילברשלג להזכיר כי ביום בו נעצר העורר, ביום 12 בספטמבר ובתשובה לשאלה שנשאל אם מוכן הוא לערוך מסדר זיהוי, השיב העורר "אני לא מוכן לכלום". נוכח תשובה זו, אתקשה להבין את טענת העורר באשר למסדר זיהוי התמונות שנערך. אכן, גם כך ראוי היה לה למשטרה כי תערוך מסדר זיהוי חי, ואולם גם זאת נזכור, כי המתלוננת חששה לערוך מסדר זיהוי חי - או להתעמת עם העורר - ולא נתקשה להבין לריעה לאחר האלימות הקשה שהשודד הפעיל כלפיה, והיא אשה בת 79 שנים. בנסיבות העניין בכללן תתפוס בענייננו האמירה שבתי-המשפט חוזרים ושונים בנושאים של מעצר, כי ענייננו במשקל הראיות - מסדר זיהוי תמונות כנגד מסדר זיהוי חי - ולא בקבילות, ביתר דיוק: באי קבילות, המביאה להשמטת הקרקע מתחת לאישום כולו.

ניסיון השוד נעשה באכזריות, ובתיתי דעתי לרשימת הרשעותיו הקודמות של העורר, אין מנוס ממסקנה כי דינו להיעצר עד תום ההליכים.

הערר נדחה.

היום, ט' בתשרי התשס"א (8.10.2000).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

00070890. G01