החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 709/98 טאלב אלסאנע נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · העברת מקום דיון בתיק תעבורהבקשה להעברת מקום דיון באישום תעבורה לבית משפט אחר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המפקד הגיש בקשה להעברת דיון באישום תעבורה לבאר שבע, ללא הסכמת השופט שבפניו נקבע הדיון לגזר דין לאחר הרשעה. השופט ביקר את הבקשה שלא פירטה את נספחיה ואת העדר הסכמת השופט. נקבע כי בדיעבד אין מה לעשות, והורה לשלוח החלטה לשופט המלומד.

העובדות

הנאשם באישום תעבורה הודה בעבירות והורשע במעמד הדיון בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, והדיון נדחה לטיעונים לעונש. לאחר מכן הגיש הסניגור בקשה להעברת הדיון לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, ובקשה זו לא פירטה את הפרוטוקול שצורף כנספח. הבקשה התקבלה ללא הסכמת השופט ולאחר מכן נמצאה בעייתית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן להעביר דיון בתיק תעבורה לבית משפט אחר ללא הסכמת השופט שבפניו נקבע הדיון?
  2. 2.האם יש לדחות בקשה להעברת דיון שהוגשה לאחר הרשעה ונקבע לגזר דין, כאשר הבקשה לא פירטה את נספחיה?

הלכות

  1. 1

    העברת דיון לבית משפט אחר מחייבת הסכמת השופט שבפניו נקבע הדיון, והגשת בקשה ללא הסכמה כזו אינה מתקבלת על הדעת.

    ״בניגוד לדעתו היה על הסניגור לבקש את הסכמת השופט להעברת הדיון, והוא לא עשה כן״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסכמת השופט
  • אישום תעבורה
  • גזר דין
  • בקשה להעברת דיון
  • בית משפט לתעבורה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

בש"פ

709/98

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

המערער

:

טאלב

אלסאנע

נגד

המשיב

:

מדינת

ישראל

בקשה

להעברת מקום דיון

בשם

המבקש: עו"ד חודורוב

החלטה

1.ביום 1.2.98 הגיש פרקליט המבקש בקשה להעברת הדיון באישום התעבורה שהוגש כנגד מרשהו בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים שנקבע לדיון ליום 8.3.98 לפני כב' השופט טננבאום לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע. מטרת הבקשה היתה "לחסוך נסיעה למרחקים של המבקש ו/או בא כוחו" (סעיף 3). בסעיף 4 לבקשה נכתב כי:-

"המבקש מודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום בתיק התעבורה הנ"ל ואין לו כוונה לנהל הוכחות במשפט, והוא מבקש להקל עליו ולהעביר את הדיון לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע".

אין בבקשה כל הפנייה לנספחי הבקשה, ולכן לא עיינתי בנספחים אלה. הרושם המתקבל למקרא הבקשה עצמה הוא כי הדיון בתיק לא החל. בדיעבד התברר לי כי צורף לבקשה תדפיס של פרוטוקול דיון בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים לפני כב' השופט טננבאום. נאמר בו שהמדינה והנאשם הגיעו להסדר לפיו יחזור בו המבקש מכפירתו, התביעה תתקן את סעיפי האישום, ויהיה טיעון פתוח לענין העונש. המבקש הורשע בו במעמד, והדיון נדחה לטיעונים לעונש ליום 8.3.98. כל הדברים האלה לא הופיעו בנוסח הבקשה, ולפיכך החלטתי ביום 2.2.98 להיעתר לה. לא בקשתי תשובת המדינה לבקשה הואיל וקיימת הסכמה כללית של הפרקליטות להעברת תיקים בעניינים שבהם הנאשם מודה בעובדות והמדינה לא תידרש לקרוא לאנשי משטרה המשרתים באזור שבו בוצעה העבירה כדי להעיד באיזור אחר.

2.בהחלטתו מיום 9.2.98 הביע השופט המלומד - ובדין - את מורת רוחו מהעובדה שהדיון הועבר לבית משפט אחר ללא קבלת הסכמתו, כפי שהדבר נדרש בסעיף 78 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984-, אך הוא החליט בדיעבד לתת הסכמה זו. בקשתי את תגובת פרקליט המבקש להחלטת השופט וזו לא הניחה את דעתי. בניגוד לדעתו היה על הסניגור לבקש את הסכמת השופט להעברת הדיון, והוא לא עשה כן; לא היה מקום להגשת הבקשה ללא הסכמת השופט. יתירה מזו: לאחר שהמערער הורשע ובהסכמת סניגורו, נקבע מועד הדיון לגזר הדין (ללא כל בקשה מטעם הסניגור להעברת הדיון) גם לא היה מקום לעתור אלי בבקשה להעברת הדיון אלא שומה היה על השופט לסיים את מלאכתו. אילו היו עובדות אלו ידועות לי הייתי נוטה לדחות את הבקשה, אפילו לו הסכים לה השופט המלומד, ויכול שהוא לא היה נותן את הסכמתו.

העובדה שהסניגור לא הפנה אותי בבקשה לנספחי הבקשה לא היתה ראויה, אך לאחר מעשה, ובדיעבד לאחר שניתנה הסכמת השופט, אין כבר מה לעשות.

יש לשלוח עותק החלטה זו לשופט המלומד.

ניתן היום כו באדר תשנ"ח (24.3.98).

המשנה לנשיא

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98007090.

B05

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העברת דיון לבית משפט אחר מחייבת הסכמת השופט שבפניו נקבע הדיון, והגשת בקשה ללא הסכמה כזו אינה מתקבלת על הדעת.