בש"פ 7091/02 נזמי (בן מוסטפא) אבו עיש נ. מדינת ישראל

העורר מואשם בבית המשפט המחוזי בהחזקת סמים שלא לשימוש עצמי ובהחזקת כלים להכנת סם מסוכן. לבקשת המאשימה החליט בית המשפט המחוזי להאריך את מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. מכאן הערר שלפניי.

עיינתי בנימוקי הערר שבכתב והאזנתי לטענות הסניגור על-פה ולא מצאתי יסוד להתערב בהחלטתה של השופטת המלומדת בבית המשפט המחוזי. ברשות העורר נתפסו סמים מסוג אקסטזי ומסוג קוקאין בכמויות שתופסת לגביהם החזקה שאינם לשימוש עצמי. כן נתפסו ברשות העורר גזירי ניילון ומאזניים אלקטרוניים שעל-פי הניסיון משמשים לחלוקת סם למנות צריכה. לחובת העורר יש שתי הרשעות קודמות בעבירות של החזקת סם ואת העבירות המיוחסות לו עתה ביצע, לפי הנטען, בעוד מאסר על תנאי תלוי ועומד כנגדו.

העורר איננו חולק על החזקת הסמים וטענתו היחידה היא כי החזיק בהם לצריכתו העצמית. לכל הפחות במה שנוגע להחזקת הסם מסוג קוקאין, מעוררת הטענה קושי, זאת לאור גירסת העורר עצמו בחקירת המשטרה כי הוא איננו משתמש בסם מסוג זה. זה כמובן אינו מונע מהעורר להתגונן בטענה האמורה וליישב את גירסתו עם אמירתו בשלב החקירה; אך בירורה של שאלה זו הוא עניין לשלב ניהול המשפט עצמו.

הערר נדחה. על פני הדברים נראה כי המדובר במשפט שבירורו לא יצריך יותר משעה שעתיים, ועל כן מוצדק לקבוע את שמיעת הראיות במועד קרוב ככל האפשר.