בש"פ 7092/16 גלעד מזרחי נ. מדינת ישראל

1.בקשה זו עניינה הקלה בתנאי השחרור שנקבעו למבקש.

2.נגד המבקש הוגש ביום 3.8.2016 כתב אישום בגין עבירות תקיפה ואיומים שביצע בחוף ימה של תל-אביב ביום 31.7.2016.

3.בית משפט השלום בתל אביב-יפו הורה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים, נוכח סירובו לשהות בתנאי 'מעצר בית' (מ"ת 7251-08-16); ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עמ"ת 48379-08-16) התקבל, במובן זה שהמבקש ישוחרר אך יוצמד לו פיקוח אנושי, לבל יתקרב מרחק של עד 100 מטרים לחוף הים וזאת עד ליום 1.11.2016. על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערר שלפניי.

4.בבקשה נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר גזר את מסוכנותו של המבקש מחומרים שהובאו לפניו, ובהם מידע על הליכים אחרים התלויים ועומדים נגד המבקש, מבלי שניתנה לסנגור האפשרות להתגונן כדבעי ביחס לחומרים אלו. לשיטת בא-כוח המבקש, שגגה זו עולה כדי עיוות דין ויש בכך כדי להביא לבטלות מסקנות בית בית המשפט המחוזי בעניין המסוכנות, עד כדי איונה והסרת תנאי השחרור האמורים.

5.נתתי דעתי על הבקשה ועל נימוקיה, והחלטתי לדחותה מבלי צורך להידרש לתגובה מאת המשיבה.

6.ידועה ההלכה בעניין מתן רשות ערר ב'גלגול שלישי', והעניין שלפניי אינו בא בגדר החריגים לקבלת רשות כאמור; נסיבות העניין אינן מעוררות שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, חרף ניסיונות בא-כוחו להציגן ככאלה. גם לגופו של עניין, החלטת בית המשפט המחוזי נכונה. תנאי הפיקוח שנקבעו הם תחומים, והפגיעה בחירותו של המבקש מצומצמת; בחומר הראיות יש די כדי ללמד על מסוכנותו של המבקש באופן המצדיק הגבלה מסויימת על חירותו כאמור, גם מבלעדי אותו חומר שהמבקש חולק על קבילותו.

7.אשר על כן, הבקשה נדחית בזאת.