בש"פ 7101/02 אלברט בן יוסף אטדגי נ. מדינת ישראל

זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, שלפיה נתקבל עררה של המדינה על החלטת בית משפט השלום לשחרר את העורר בחלופת מעצר, וניתן צו המאריך את מעצרו של העורר עד לתום בירור משפטו.

אוכל לקצר: נימוקיו של בית המשפט המחוזי הנכבד מקובלים עלי ואף אני סבור כי בהתחשב במהות המעשה הפלילי שבעטיו הובא העורר לדין, ועל רקע עברו הפלילי של העורר, לא ניתן במקרה הזה להסתפק בחלופת מעצר שאין בה כדי למנוע את הסיכון לציבור הטמון בשחרורו של העורר. יצוין כי העורר הודה, הן בשלב החקירה והן בשלב הדיון לפני בית המשפט קמא, בכל העובדות של כתב האישום. מתקבל על הדעת כי אם ישוב ויודה בעובדות גם במסגרת המשפט העיקרי, יוכל בית משפט השלום לסיים את משפטו בהליך קצר.

הערר נדחה.