פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ 7107/97
בפני:
כבוד
השופט מ' חשין
העורר
:
גבריאל
מקיאס
נגד
המשיב
ה:
מדינת
ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה
מיום 31.10.97 בב"ש 1369/97
שניתנה על ידי כבוד השופט
ס' ג'ובראן
תאריך
הישיבה: ח' בטבת תשנ"ח (6.1.98)
בשם
העורר: עו"ד יורם רם
בשם
המשיב
ה: עו"ד
יהודה לבליין
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וסחר בסם מסוכן (שלוש עבירות). בית-משפט קמא הורה על מעצרו עד תום ההליכים ועל-כך הערר שלפניי.
העורר אינו חולק לפני, לא על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה ולא על קיומה של עילת מעצר. כל שמבקש הוא אינו אלא כי אורה על חלופת-מעצר כהוראת סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996- (החוק). טענת הסניגור היא כי "ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שיחרור בערובה ותנאי שיחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם..." פחותה מהפגיעה בחירותו אם ייעצר. הצעת הסניגור המלומד היא כי העורר יוחזק ב"מעצר בית" בבית הוריו.
כהוראת סעיף 21(א)(1)(ג) סיפה לחוק, מתקיימת בעורר חזקת-מסוכנות, ועליו הנטל להוכיח לבית-המשפט כי בנסיבותיו המיוחדות ובנסיבות העניין נסתרה אותה חזקה. שמעתי בקשב-רב-קשב את טיעוניו של הסניגור המלומד ועיינתי בחומר בכתב שהוגש לי. אחרי כל אלה לא שוכנעתי כי חזקת-המסוכנות הופרכה. העורר עומד לדין בגין סחר בסם מסוכן (מסוג קנביס) פעמים רבות, ובמשך חודשים ואפשר אף במשך שנים. אכן, הוא איננו מגדולי סוחרי-הסמים, אך רחוק הוא מהיותו דג-רקק. בכל מקרה, סחר בסם מסוכן יכול שייעשה גם מן הבית, והעורר הוכיח עצמו כמי שיודע את דרכו במשלח-יד זה. נזכיר עוד כי העורר הורשע באמצעה של שנת 1996 בעבירת סמים מסוכנים, וביום 10.6.96 נגזר דינו לשמונה חודשים מאסר על-תנאי למשך שנתיים. לא יצאו אלא חודשים מעטים מאז נגזר דינו, והעורר חזר לסורו כמו לא היה דבר. בנסיבות אלו לא יהא זה ראוי כי אורה על חלופת מעצר, ואני מחליט לדחות את הבקשה.
הערר נדחה.
היום, ח' בטבת תשנ"ח (6.1.98)
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97071070. G02