פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
7120/97
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העורר
:
רוני
נחום
נגד
המשי
בה
:
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 11.11.97
בב"ש
1797/97 שניתנה על-ידי כבוד
השופט
א' בייזר
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של נסיון לרצח, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה. עם הגשת כתב האישום החליט בית משפט קמא לעצור את העורר עד תום ההליכים, ועל כך הערר שלפני.
חילוקי הדעות בין בעלי הדין נסבים, בעיקרם, על השאלה אם יש או אם אין ראיות לכאורה להוכחת האשמה. בית משפט קמא מצא כי יש ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ועל כן החליט כפי שהחליט. בא-כוח העורר תוקף החלטה זו.
ניתנה אמת להיאמר, כי בתיק הנדון אירע מקרה מוזר. המדובר הוא בנסיון לרצח בדקירות סכין. מייד בסמוך לאחר האירוע מסר המתלונן הודעה ולפיה אין ידוע לו מי נעץ בו את הסכין. רק לאחר עבור כחצי שנה מסר הודעה המפלילה את העורר, והודעתו נתמכת בהודעתו של פלוני שלדבריו היה נוכח במקום. גם אותו פלוני הכחיש בראשית את מעורבותו של העורר במעשה הפשע, ובהודעתו המאוחרת - בה הפליל את העורר - הסביר כי אמר מה שאמר מפחד העורר.
בא-כוח העורר נכנס לפני ולפנים של הראיות, בנסותו לשכנעני כי היתה זו המשטרה אשר שמה בפי המתלונן ובפי אותו פלוני את הודעותיהם המפלילות. כן ניתח בא-כוח העורר בפרוטרוט ראיות הנמצאות בתיק המשטרה, בבקשו להוכיח כי מסכת הראיות המפלילה את העורר הינה מפוקפקת למדי.
לא זה המקום ולא זו העת לנתח בפרוטרוט את הראיות שבתיק המשטרה. לעת הזו נוכל לספק עצמנו בכך שהמתלונן ואותו פלוני הפלילו את העורר בהודעותיהם, וכי לא עלה בידי העורר להוכיח את האליבי שטען לו. אכן, אין ככל הנראה ראיה "חפצית" מכריעה להרשעתו של העורר, אך לעת הזו די בהודעותיהם של העורר ושל אותו פלוני כדי לשמש ראיות לכאורה למעצר כנדרש בחוק.
למותר לומר כי הוכחה עילת מעצר, ובנסיבות העניין אין אף לדבר על חלופת מעצר.
אני מחליט לדחות את הערר.
היום, ט' בכסלו תשנ"ח (8.12.97).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97071200. G02