בש"פ 7129/07 ראאד בן עלי סעדה נ. מדינת ישראל

1.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה נעצר העורר עד לתום ההליכים.

העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, גניבה, החזקת נשק, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון רכב, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והחזקת כלי פריצה.

על פי הנטען, פרץ המשיב לדירת מגורים בתל אביב בליל 7.7.07. הוא גנב מהדירה רכוש רב, ציוד אלקטרוני, תכשיטים וכן אקדח. בהמשך אותו הלילה נהג במכוניתו, ומשהבחין בשוטרים המסמנים לו לעצור נמלט רגלית מהמכונית ומהשוטרים. בחיפוש במכונית נתפסו הפריטים, לרבות האקדח, שגנב באותה הפריצה, וכן כלי פריצה מסוגים שונים. בנוסף, הוא נהג את המכונית שעה שהיה פסול מלנהוג ברכב מנועי, מבלי שהמכונית מורשית לתנועה וללא ביטוח.

בהחלטה מיום 8.8.07 החליט בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ד"ר ע' מודריק) לעצור את המשיב עד תום ההליכים. בהחלטה נקבע, כי חומר החקירה עולה כדי ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום.

אשר לעילת המעצר, קבע כבוד השופט מודריק כי לאור העובדה שעיקר מעשי העבירה המיוחסים למשיב הינו בתחום עבירות הרכוש "...הייתי יכול לחשוב על אפשרות לנקוט חלופת מעצר, אלמלא נכלל ברכוש הגנוב גם אקדח". לאור זאת, ונוכח עברו הקודם בפלילים, מצא בית המשפט קמא כי אין מקום בנסיבותיו של העורר לבחון חלופת מעצר, והורה כאמור על מעצרו עד תום ההליכים.

עם זאת, הוסיף בית המשפט קמא וציין בשולי החלטתו, כי "אם ההליכים יימשכו זמן רב, יהיה מקום בהמשך להפנות את עניינו של המשיב לשירות המבחן לקבלת תסקיר, כדי לבחון אם ניתן, בכל זאת, להתגבר על המסוכנות באמצעות חלופת מעצר".

2.

בערר שבפני טוענים באי כוחו של העורר, כי לא היה מקום לסטות בעניינו של העורר מן הכלל ולפיו לא יורה בית המשפט על מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים בטרם נבחנה על ידו האפשרות לקיומה של חלופה שאינה מעצר של ממש. לטענתם, "אלמנט הנשק" שבעבירות המיוחסות למשיב (דהיינו האקדח שנגנב על ידו על פי הנטען בין שאר פריטי הגניבה מהדירה) אינו נושא בנסיבות העניין והעבירות את המהות החמורה והנפרדת הנודעת דרך כלל לעבירות נשק, אלא נמזג הוא לתוך מהותם ה"רכושית" של העבירות המיוחסות למשיב. על כן, דין היה שבית המשפט קמא יתייחס אל מכלול העבירות המיוחסות למשיב – לרבות גניבת האקדח והחזקתו – כאל "עבירות רכוש".

עוד טוענים באי כוח העורר, לנסיבותיו האישיות המיוחדות. לדבריהם, העורר גרוש ואב לארבעה ילדים קטינים שהוצאו ממשמורת אמם על ידי שירותי הרווחה, ועול משמורתם, פרנסתם וחינוכם עליו. מעצרו, לטענתם,כמוהו כהשלכת ארבעת הילדים לרחוב או לחסדי הבריות, על כל התוצאות הנוראיות העשויות להיוודע מכך.

3.

על פי הנטען בכתב האישום, נתפס האקדח במכוניתו של העורר בשעה 22:50, דהיינו סמוך מאוד לאחר ביצוע הפריצה לדירה והגניבה שהתרחשו "בין השעות 17:00 ל-22:00". עוד עולה מהנטען שם, כי עיקר השלל והמלקוח שגנב העורר מהדירה שפרץ אליה היה רכוש "סתם" – תכשיטים, מוצרי אלקטרוניקה וכיוצ"ב.

בהקשר זה של הדברים, אין לשלול על הסף את טענת הסניגורים כי "עבירת הנשק" שבהחזקת האקדח והובלתו במכונית ממקום הפריצה "נבלעת" במידת מה בהיבט הרכושי של מעשי הפריצה והגניבה המיוחסים לעורר. אין בדברים כדי לשלול את קיומן הנפרד של עבירות הנשק המיוחסות לעורר בכתב האישום, אולם זאת במידרג ההתייחסות הנ"ל.

כנגד זאת, עברו בפליליים של המשיב (הכולל גם עבירת החזקת נשק) מגביר הספק לעניין טיבן של חלופות מעצר שיסכנו בעניינו.

שילובם של השיקולים הנ"ל תומך על פני הדברים בעמדת בית המשפט קמא, לפיה יתכן ולא היה מקום להסתפק בעניינו של העורר דנן בחלופה שאינה מעצר של ממש.

אולם, ככל שאמורים הדברים לעניין ארבעת ילדיו הקטינים של העורר, מוצא אני כי העניין טעון בדיקה ובחינה נוספים, ובשלב ראשון בדרך עריכת תסקיר מעצר.

באי כוח העורר לא הציגו בפני מסמכים המאשרים את פרטי הדברים לעניין מצב הילדים הנטען על ידם. אולם, אם אכן מצבם של הילדים והשלכות המעצר עליהם עלולים להיות כמפורט וכמתואר בהודעת הערר – יכול ויהיה בעניין זה שיקול נכבד בבחינת האפשרות לחלופת מעצר.

לאור זאת, אני מקבל את הערר ומחליט כדלהלן:

א.

שרות המבחן יערוך תסקיר מעצר בעניינו של העורר ויביאנו בפני בית המשפט קמא תוך 15 ימים ממתן החלטה זו. בתסקיר יתייחס שרות המבחן גם לעניין מצבם של ארבעת ילדי העורר, תוך בחינת הטענות לעניין זה שבהודעת הערר.

ב.

לאחר קבלת תסקיר המעצר ידון בית המשפט קמא בהיתכנותה של חלופת מעצר בעניינו של העורר.

המשיב ישאר במעצר כל עוד לא תינתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט קמא.