בג"ץ 7152/97 עמותת נפגעי מס רכוש נ. שר האוצר

על ידי בית משפט זה לפיה נתבקשו המשיבים לבחון שלושה נושאים. האחד, הוא מיקום ועדת הערר באיזור תל-אביב, באותו בניין בו ממוקמים משרדי האוצר בענייני מס רכוש; השני, לבחון את נושא היות המינהל המטפל בענייני ועדות הערר מאוייש על-ידי עובדים של משרד האוצר; והשלישי, לבחון אם חברי ועדת הערר אינם מקיימים קשר מקצועי תדיר עם האוצר בעניין מס שבח מקרקעין.

2.אשר לפן המינהלי של עבודת ועדת הערר, נאמר בהודעתם המשלימה של המשיבים כי השאלה היא נכבדה וראויה לבדיקה מבחינה מעמיקה והיא מתעוררת בכל הנוגע לפעולתן של ועדות ערר ובתי דין מנהליים רבים וכי יש למצוא פתרון מערכתי כדי לוודא קיום עצמאי ובלתי תלוי של הועדות וכי לשם כך החליטה מועצת בתי הדין המנהליים על עריכת סקר אודות תפקוד בתי הדין שבמסגרתו יאספו נתונים ותגובשנה המלצות לפתרון כולל. המשיבים המציאו לבית המשפט נוסח של שאלון המחזיק מספר רב של שאלות ודרישות לפרטים אשר עליו יתנו הנוגעים בדבר את תשובותיהם ותשובות אלה, במסגרת הסקר, תשמשנה את מועצת בתי הדין המנהליים להסקת מסקנות.

3.במצב דברים זה, אנו סבורים כי אין ליתן צו בעניין זה ויש להמתין לתוצאות הטיפול. אם התוצאה לא תספק את העותר או שיחלוף זמן בלתי סביר - לדעתו - ללא תוצאות, רשאי הוא לפנות שוב לבית משפט זה בעתירה באותו נושא.

4.אשר לשאלת מיקומה של ועדת הערר בתל-אביב והמרכז, נעשה ניסיון עם הנהלת בתי המשפט לבחון אפשרות של העברת הדיונים לאחד מבתי המשפט בעיר, אך מצוקת הדיור בבתי המשפט איננה מאפשרת מיקום הועדה בבנייני בתי המשפט.

רשמנו לפנינו הצהרת ב"כ המשיבים, כי ייעשה ניסיון נוסף לבדוק מיקום אחר הולם שלא במשרדי מס רכוש. יחד עם זאת, סבורים אנו כי המיקום בקומה נפרדת במשרדי מס רכוש עם שילוט מתאים הקיים במקום, איננו מהווה - בהתחשב באילוצים הקיימים - הפרדה בלתי סבירה בין המשרדים לבין מיקום הועדה עד כדי להצדיק התערבותנו.

5.הטענה המרכזית של העותרת מתייחסת למצב של ניגוד עניינים של חברי ועדות ערר, בין תפקידם כחברי הועדה לבין עיסוקיהם הפרטיים המביאים אותם בקשרים עם רשויות המס. ההתייחסות היא במיוחד לעורכי דין ולאחרים המטפלים בענייני מקרקעין ונדרשים בעבודתם לענייני מס רכוש ולרשויות מס רכוש.

סעיף 9 לחוק בתי דין מנהליים, התשנ"ב1992-, שעניינו ניגוד עניינים במינוי, קובע:

9.(א) לא יתמנה ולא יכהן כחבר בית דין מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר בית דין לבין עניין אחר שלו".

...

(ב) לא יתמנה כחבר בית דין מי שנמצא באופן תדיר בקשר עיסקי או אחר עם הרשות המנהלית שעל החלטותיה ניתן לערור בפני אותו בית דין...".

על כל מועמד לכהונת חבר בוועדת ערר למלא שאלון ובו פרק שעניינו "ניגוד ענינים". אחת השאלות שבו, המופנות אל המועמד, היא, האם מתקיים לגביו האמור בסעיף 9 לחוק בתי דין מנהליים. בהמשך, חותם המועמד על תצהיר בו הוא מודיע כי הובאה לידיעתו הוראת סעיף 9 ולא מתקיים בו ניגוד עניינים מכל סוג המתואר בסעיף זה וכי במידה ויתקיים בו בעתיד ניגוד עניינים מהסוג האמור בסעיף 9, מתחייב הוא להודיע על כך ולהתפטר מתפקידו. עוד מתחייב הוא כי אם יתמנה לוועדה לא ייצג באופן תדיר לקוחות בענייני מס רכוש במחוז מינויו.

6.לדעת המשיבים, די בשאלון ובתצהיר על מנת למלא אחר דרישות החוק ודי במילוי דרישות החוק כדי להבטיח העדר מצב של ניגוד עניינים. עמדה זו אינה מקובלת עלי.

נוסח החוק כשלעצמו, אינו מבטיח מפני המצאות המועמד במצב של ניגוד עניינים. הביטוי "תדיר" שבסעיף 9 לחוק, הוא ביטוי כללי ומעורפל ואינו דורש מהמועמד ליתן תמונה מלאה ונאמנה מקשריו הישירים והעקיפים עם רשויות המס. הביטוי "תדיר" מגלם לכאורה גורם של תכיפות. לא ברור מתוך דרישה זו מה היא תדירות פסולה ומה היא תדירות מותרת. האם טיפול במספר של עניינים גדולים וחשובים ולא בתכיפות גדולה לא ייחשב כטיפול "תדיר" ואילו טיפול לעיתים קרובות בעניינים שוליים ייחשב לתדיר גם אם חשיבותם מועטה רק משום תכיפות הקשר? האם האינדיקציה לקשריו של המטפל עם רשויות המס מתבטאת רק בתדירות הקשר?. נראה לי, כי אין מקום לפירוש מילולי דווקני של הביטוי "תדיר" ויש לדרוש - ברוח הפסיקה - שהקשר שבין המועמד לבין הרשות המנהלית אם בכלל, לא יהיה קשר מהותי, משמעותי ותכוף. לשם כך דרושים קריטריונים ברורים שיענו על דרישות החוק כרוחו ולא רק כלשונו ועל פי המבחנים שבפסיקה המתייחס למצבים של ניגוד עניינים.

7.לאור הערותינו גילה בא כוח המשיבים נכונות לבדוק אפשרות של הכנת קריטריונים ברורים שיהיה בהם כדי למלא בתוכן ממשי את המושג המעורפל שבסעיף 9 לחוק. בעקבות קריטריונים אלה ישתנה גם נוסח השאלון והתצהיר.

המשיבים יערכו את הבדיקה הדרושה ויכינו את רשימת הקריטריונים בתוך 3 חודשים מהיום. אם דעתה של העותרת לא תנוח מתוצאות הטיפול רשאית היא לחזור ולעתור לבית משפט זה.

לאור האמור לעיל אנו מוחקים את העתירה ללא צו להוצאות.