בש"פ 7158/01 ג'לאל סועד נ. מדינת ישראל

העורר הואשם בעבירות שוד, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ואיומים. מיוחס לו כי ביום 16.8.01 בשעות אחר הצהרים היכה את המתלוננת בעת שירדה ממונית, הפילה ארצה והחל למשוך את תיקה עד שהוציאו מידה. המתלוננת צעקה ואז העורר עזבה והחל לברוח כאשר אחריו דולק אדם שהיה במקום אשר הצליח לתופסו ולהזעיק את המשטרה. כאשר נלכד, החל העורר להשתולל, ניסה לברוח, תקף את השוטרים שבקשו לכבול אותו, ואיים לרוצחם. כתוצאה מהפלתה של המתלוננת על-ידי העורר היא נחבלה בגופה.

בית המשפט המחוזי בחיפה החליט לעצור את העורר עד תום ההליכים, לאחר שמצא כי ישנן ראיות לכאורה נגדו, כי עומדת בעניינו עילת מעצר, וכי נוכח עברו הפלילי המכביד אין מקום לחלופת מעצר.

העורר מבקש בעררו לפני להתערב בהחלטת בית משפט קמא ולשחררו בחלופת מעצר. הוא קובל במיוחד על כך כי בית משפט קמא לא בחן כראוי חלופת מעצר נאותה ומן הדין היה שיעשה כן. בא-כוח העורר הוסיף בטיעונו בעל-פה כי מרשו היה שיכור לחלוטין בעת מעצרו וכי יש לראות בכך נימוק לקולא לענין שחרורו.

אינני רואה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד תום ההליכים. אמנם יש ממש בטענה כי מעובדות האישום עולה כי מדובר בניסיון לשוד ולא בעבירת שוד שהושלמה, אולם לצורך בחינת מסוכנותו של העורר השיקול המכריע הוא עצם כוונתו לבצע שוד והעובדה כי החל להוציא כוונה זו מן הכח אל הפועל, אלא שהעבירה הושלמה בשל התערבות גורם חיצוני אשר נחלץ לעזרת קרבן העבירה. אי השלמת העבירה בנסיבות אלה אינה גורעת ממסוכנותו של העורר, המוחרפת נוכח שורת הרשעות קודמות העומדת לחובתו בגין הצתת רכב במזיד, פריצות, וגניבות, מה גם שבגין ההרשעה האחרונה תלוי נגדו מאסר על-תנאי בר-הפעלה למשך 8 חודשים ולא היה בכך כדי להרתיעו מלעבור עבירה חמורה נוספת. יתר על כן, מסוכנות העורר אינה מסתכמת בחשש מפני ביצוע עבירות רכוש נוספות, אלא היא נוגעת גם למסוכנותו לשיבוש הליכי המשפט. ענין זה עולה מהתנהגותו כלפי השוטרים שביקשו לעוצרו לאחר ביצוע ניסיון השוד וניסיונו לברוח מהם ואף לפגוע בהם.

נסיבות אלה אינן יוצרות תשתית אימון בעורר המאפשרת הפעלת חלופת מעצר אשר יש בה כדי להשיג את מטרות המעצר ולהבטיח את שלום הציבור כמו גם את התנהלות המשפט בלא שיבוש. בית משפט קמא נתן דעתו להיבט חלופת המעצר אך שלל את התאמתה משמצא, ובדין כך, כי אי אפשר לבטוח בעורר כי יקיים את תנאי השחרור שיוטלו עליו. עמדת בית משפט קמא ראויה, ואני מצטרפת לגישתו זו ומאמצת אותה.

הערר נדחה.