פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7180/03
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
כפיר לוי
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א מיום 5.8.03 בתיק ב"ש
91903/03, שניתנה על ידי סגן הנשיא י' גרוס
תאריך הישיבה: י"ג באב
התשס"ג (11.8.2003)
בשם המבקשת: עו"ד דניאלה ביניש
בשם המשיב: עו"ד אהוד
בן יהודה
החלטה
1.לפני ערר של המדינה לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לשחרר את המשיב בערובה ובתנאים.
2.נגד המשיב הוגש ביום 14.7.03 כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. בחיפוש משטרתי שנערך בדירת המשיב נתפסו: שקית שהכילה 99 כדורי MDMA ; 3 שקיות שהכילו 100 כדורי אקסטזי כל אחת; 2 שקיות שהכילו 98 כדורי אקסטזי כל אחת; שקית אחת שהכילה למעלה מ-50 גרם קוקאין, מחולק ל-34 אריזות; שקית המכילה כמעט ק"ג חשיש המחולק לשתי אריזות. כן נתפסו, במזוודה שהכילה חלק מהסמים, 41,300 ₪ ו-2,110 דולר ובארנק שנמצא בחדר נמצא סכום של 2,600 ₪ ו-500 דולר.
3.בית המשפט דחה את בקשת המדינה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט שיחרר את המשיב למעצר בית מלא בבית אביו בקריית גת בתנאים מגבילים שונים. ניתן עיכוב ביצוע עד להחלטה בערר זה.
4.על הראיות לכאורה לצורך הליך המעצר לא היתה מחלוקת.
5.בית המשפט בהחלטתו היה ער לכך שבדרך כלל, בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית, יש מקום להטיל מעצר עד לתום ההליכים, בשל הצורך להגן על הציבור. בנסיבותיו של העניין שבפניו, סבר בית המשפט, כי ניתן לנהוג אחרת ושיחרר, כאמור, את המשיב למעצר בית בבית אביו.
6.ביני לביני, ולאחר הגשתו של הערר, הסתבר, כי עוד במרץ שנה זו נדון המשיב בגין עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית. הוטל עליו, בין השאר, מאסר על תנאי של 4 חודשים לשנתיים. מאסר על תנאי זה הנו בר-הפעלה, אם יורשע המשיב בעבירות נשוא כתב האישום שלפני.
מזכירה אני עבירה נוספת זו, תוך שאני ערה לכך שמדובר כאן בהחזקת סמים לצריכה עצמית, משום שגם בית המשפט של הערכאה הראשונה, וככל הנראה שירות המבחן, לא היו ערים להרשעה זו. העניין שלפניי הוא, איפוא, מקרה שלישי בו מעורב המשיב בענייני סמים. להבדיל מהפעמיים הקודמות, בענייננו הנסיבות מצביעות על כך שאין המדובר בצריכה עצמית.
7.מקובל, שבענייני סמים יש למנוע, בדרך כלל, ממי שמעורב בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, להתהלך חופשי, כדי שלא יחטיא את הציבור. כפי שציין השופט לוי בבש"פ 3445/02 מדינת ישראל נ' שבתאי (לא פורסם):
"...תרומתם של בתי המשפט לצמצום ממדיו של נגע הסמים, אינה יכולה להיות מילולית בלבד, והיא צריכה להתבטא גם במעצרם של אלה התורמים להפצתו עד תום ההליכים, למעט מקרים חריגים ביותר..."
8.לטעמי, עניינו של המשיב אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים ביותר, ובפרט שהסתבר שאך זה עתה הורשע בעבירת סמים נוספת.
9.אני מקבלת את הערר ומורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.
ניתנה היום, י"ג אב, תשס"ג (11.8.2003).
ש
ו פ ט ת