החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 7197/97 מדינת ישראל נ. בוריס יזרייב

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר לאחר הרשעה בהסכמהבקשה להארכת מעצר בבית המשפט העליון לאחר הכרעת דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון האריך את מעצרו של המשיב בשלושה חודשים בהסכמת המדינה והמשיב ובא-כוחו, לאחר הרשעתו בבית המשפט המחוזי. השופט ציין כי לא הבין מדוע הובא הדיון, ודחה את טענות בא-כוח המשיב לפיהן הסכמתו בבית המשפט קמא אינה מחייבת. ההסכמה שניתנה בנוכחות הנאשם נחשבה מחייבת.

העובדות

המשיב הורשע בבית משפט קמא בעבירות חמורות. לאחר ההכרעה הסכים בא-כוחו להארכת המעצר בשלושה חודשים, במסגרת הסכמה עם התביעה להגשת תסקיר שירות מבחן. בדיון בבית המשפט העליון חזר בא-כוח המשיב בטענות סותרות לגבי משמעות הסכמתו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הסכמת הסניגור בבית המשפט קמא להארכת המעצר מחייבת בבית המשפט העליון?
  2. 2.האם הנאשם רשאי לחזור בו מהסכמה שניתנה על ידי בא-כוחו להארכת המעצר?

הלכות

  1. 1

    הסכמה להארכת מעצר שניתנה בבית המשפט קמא בנוכחות הנאשם והסניגור מחייבת, והטענה כי אינה מחייבת בבית המשפט העליון נדחתה

    ״ולו מן הטעם שהסכמתו של עורך-דין לוי להארכת המעצר נעשתה בנוכחות המשיב״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • הסכמה
  • הכרעת דין
  • תסקיר שירות המבחן
  • בא-כוח
  • מעצר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ 7197/97

בפני:

כבוד

השופט מ' חשין

המ

בקשת:

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

בוריס יזרייב

בקשה

(שלישית) להארכת מעצר מעבר לשנה

מחוזי

באר שבע, ת.פ. 54/96

תאריך

הישיבה: י"ח בכסלו תשנ"ח (17.12.97)

בשם

המבקשת: עו"ד דפנה ביינוול

בשם

המשיב: עו"ד משה לוי

החלטה

לבקשת המדינה ובהסכמת המשיב ובא-כוחו - הסכמה שהשניים נתנו באולם בית-המשפט - אני מחליט להאריך את מעצרו של המשיב בשלושה חודשים החל ביום 19 בדצמבר 1997, או עד למתן פסק-דין בת.פ. 54/96 (מחוזי, באר-שבע), לפי המוקדם.

אוסיף ואעיר שאינני יודע על שום מה ולמה נזדמנו לכאן היום. היה זה ביום 14 בדצמבר 1997, שהמשיב הורשע בבית-משפט קמא בעבירות שיוחסו לו בכתב-האישום - עבירות חמורות עד-למאוד - והיום הוא יום 17 בדצמבר 1997. מסתבר כי לאחר הכרעת-הדין הסכים עורך-דין לוי, בשם המשיב, להארכת תקופת המעצר בשלושה חודשים, והסכמה זו באה בצוותא-חדא עם הסכם שעשה עם התביעה ולפיו יוגש תסקיר שירות המבחן למבוגרים. וכך קוראים אנו בפרוטוקול בית-משפט קמא:

" בא-כוח הנאשם :

בהסכמת התביעה אני מבקש להורות על הגשת תסקיר.

אני מודיע בשם הנאשם על הסכמתו להארכת המעצר ככל שיידרש או ל3- חודשים, וכן שהתביעה תוכל להודיע על כך לביהמ"ש העליון."

משקראתי דברים אלה, שאלתי את עורך-דין לוי מה היה לו כי בא לבית-המשפט, ומדוע הטריח את עצמו, את התביעה ואת בית-המשפט? המשיב - שהיה נוכח בישיבת בית-המשפט לפי הוראות החוק החדש - ביקש אף-הוא לומר דבר ומשהיתרתי לו לדבר טען כי איננו יודע מדוע הובא לכאן היום.

שאלתי את עורך-דין לוי מדוע אירעו כל דברים אלה כולם , ותשובתו היתה כפולה: בראשית טען, כי זכאי הוא לחזור בו מהסכמתו בבית-משפט קמא, ולעניין זה אף אמר להסתמך על החלטה פלונית (אשר לא ראיתיה), החלטה שלדבריו סיפק לו המשיב. ואולם לגופה של טענתו - מדוע חזר הוא בו מהסכמתו - לא שמעתי דבר. אחר הדברים האלה הוסיף עורך-דין לוי וטען, כי הסכמתו בבית-משפט קמא להארכת המעצר אינה מחייבת בבית-המשפט העליון. טענה זו לא הבנתי פישרה ואין היא ראויה כלל לתגובה. משהיגענו לכאן, הוסיף עורך-דין לוי וטען כי ביקש שהעניין יעלה בפני בית-המשפט העליון "ליתר בטחון", משום שיש מקרים - הוא טרח להדגיש שלא זה המקרה שלפנינו - שהנאשם חוזר בו מהסכמתו להארכת מעצר, ולא זו בלבד אלא שמאשים הוא את סניגורו על כי הסכים בשמו להארכת המעצר. טענה זו לא ירדתי לחיקרה, ולו מן הטעם שהסכמתו של עורך-דין לוי להארכת המעצר נעשתה בנוכחות המשיב. לא עוד, אלא שאותה הסכמה ניתנה בחבילה אחת עם הסכמת המדינה להגשתו של תסקיר (אשר אינו נדרש על-פי דין).

היום, י"ח בכסלו תשנ"ח (17.12.97)

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

97071970. G01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הסכמה להארכת מעצר שניתנה בבית המשפט קמא בנוכחות הנאשם והסניגור מחייבת, והטענה כי אינה מחייבת בבית המשפט העליון נדחתה