בש"פ 7204/03 סמי אבו עסא נ. מדינת ישראל

1.העורר נעצר עד תום ההליכים בגין עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. על-פי המתואר, מדובר בתקיפה אכזרית וקשה.

2.דומה, שבסופו של דבר אין הצדדים חלוקים על כך שישנה ראיה לכאורה, והיא עדותה היחידה של המתלוננת. באירוע התקיפה השתתפו שלושה, אחד נשאר ברכב שניים ירדו ממנו ותקפו. המתלוננת מספרת, כי כל התוקפים היו רעולי פנים. ואולם, לאחד מהם, העורר, נשמטה החולצה שהיתה על פניו, וכך זיהתה אותו. זיהוי של אחיו של העורר התבסס על בגדים, ידיים וכיוצא באלה, ועל זיהוי זה לא היתה מוכנה המאשימה לסמוך בדרגת הודאות הנדרשת.

3.אין אני סבורה שעדות הבעל או דברי הבן, יש בהם כדי לכרסם כירסום ממשי בראיות. הנחתי היא כמו הנחת הערכאה הראשונה, שיש ראיות לכאורה נגד העורר.

4.עם כל זאת, אין אני משוכנעת שבנסיבות עניין זה לא יכולה להימצא חלופת מעצר הולמת. העורר הוא יליד 1977 ואין לו הרשעות קודמות. אין ספק, שיש צורך להרחיק בין העורר לבין המתלוננת, ואף להרחיק את העורר מתל שבע. אך, בהינתן מקום הולם לחלופת מעצר שלא אצל קרוב משפחה, הפקדה כספית נאותה וערבים נאמנים, אני סבורה שניתן, במקרה זה, להשיג את תכלית המעצר בדרך אחרת, על אף חזקת המסוכנות.

5.אני מורה על הגשת תסקיר מעצר. התיק יוחזר לערכאה הראשונה לשם בירור האפשרות לחלופת מעצר לאחר הגשת תסקיר.