בש"פ 7223/02 יונתן כרמי נ. מדינת ישראל

העורר מואשם בבית המשפט המחוזי בהחזקת סם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל העולה על קילוגרם, בהחזקת סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ700- גרם וכן בהחזקת סמים מסוג ל.ס.די. ומסוג אקסטזי. כן מואשם העורר בסחר ובהספקה של סם מסוכן מסוג קנאבוס, ובהחזקת כלים להכנת סם מסוכן.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המאשימה מבית המשפט להורות על מעצרו של העורר עד לתום בירור משפטו. הסניגור, שלא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, הציע לבית המשפט לשחרר את העורר בתנאי חלופת מעצר במסגרת מוסד סגור לגמילה מסמים מסוכנים. מששקלה הצעה זו הגיעה השופטת המלומדת לכלל מסקנה, כי אין בחלופה האמורה כדי להפיג את החשש לשלום הציבור הכרוך בשחרורו של העורר ממעצר. כן ציינה בהחלטתה, כי את צורכי שיקומו של העורר, על דרך גמילתו מסמים, יהיה מקום לשקול לאחר הכרעת-דינו.

בעררו על החלטה זו טען הסניגור, כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שחדל מלבדוק את הצעת החלופה. טענה זו אין בידי לקבל. מהחלטתו של בית המשפט המחוזי עולה בבירור כי הוא נתן את דעתו להצעת החלופה שהונחה לפניו אך מן הטעמים שפורטו בהחלטתו לא ראה מקום לקבלה. לנוכח המיגוון והכמויות של הסמים שנתפסו בהחזקתו של העורר, ולאור קיומה של ראיה לכאורה כי עיסוקו בסחר בסמים התארך על פני כשנה תמימה, לא מצאתי יסוד להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הערר נדחה.