פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7234/03
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
אלון סיידה
ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין פלילי
(סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה: י"ב באב
התשס"ג (10.8.2003)
בשם המבקשת: עו"ד אביה
אלף
בשם המשיב: בעצמו;
עו"ד ירום הלוי
החלטה
1.המדינה מערערת על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט שפירא) שהורה על שחרורו של המשיב למעצר בית בתנאים הבאים: הפקדת הדרכונים והוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ ל-6 חודשים; שהות של יומיים במעצר בית; איסור על כניסה או התקרבות למשרדי האגודה השיתופית "אדם" ואיסור על קשר עם מעורבים בפרשה הנחקרת.
2.המדינה מבקשת לשנות את ההחלטה במובן זה שהמשיב יפקיד סכום משמעותי, בין בהפקדת מזומן ובין בהמצאת ערבות בנקאית בנוסף לתנאי השחרור שנקבעו.
3.דומה שלא היתה מחלוקת של ממש בין הצדדים על כך שבעבירות כלכליות ראוי להטיל ערבויות כלכליות. המשיב הודה בכך שהוא גנב כמיליון ₪ מקופת האגודה השיתופית. אחר-כך – חזר בו. מבחינת הראויות לכאורה, כוחה של הודאה זו בעינו עומד.
4.למעשה, מה ששנוי במחלוקת בין הצדדים הוא גובה הערבויות הכספיות.
5.לאחר ששמעתי את הצדדים ובעיקר את טענת המשיב כי אין בידו כספים, מתבקש איזון בין אמצעים שונים היכולים להבטיח התייצבות לחקירה ולמשפט. אני מורה שהמשיב יישאר במעצר בית עד אשר יפקיד במזומן או בערבות בנקאית 200,000 ₪. אם לא יופקד הסכום בתוך 30 יום מהיום יובא המשיב פעם נוספת בפני הערכאה הראשונה, וינהגו בו כאמור בסעיף 47 לחוק הסדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996.
6.תנאי נוסף לשחרור ממעצר בית הוא חתימה על ערבות עצמית בסך 300,000 ₪.
ניתנה היום, י"ב אב, תשס"ג (10.8.2003).
ש
ו פ ט ת