פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7260/04
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
העורר:
שריף אבו אל טייף
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בבאר-שבע מיום 12.7.04 בב"ש 20766/04 שניתנה על ידי כבוד השופט י' טימור
תאריך הישיבה: כ"א
באב תשס"ד (8.8.04)
בשם העורר: עו"ד
ו' אוזן
בשם המשיבה: עו"ד
מ' חדד
החלטה
1.העורר נמצא במעצר בית מלא על פי החלטה של בית משפט השלום בבאר-שבע, שניתנה בעניין הליך פלילי המתנהל נגד העורר. העורר עתר לשינוי תנאי השחרור באופן שיתאפשר לו לצאת לעבודה. בית משפט השלום דחה את הבקשה. בעקבות זאת הוגש ערר אשר נדחה אף הוא על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. העורר הגיש ערר נוסף, עתה בפני בית משפט זה. דין הערר להידחות.
2.לעורר מיוחסות עבירות של גניבה ממעביד, התפרצות, קשירת קשר לפשע, סחיטה באיומים, טשטוש סימני זיהוי של רכב והדחה בחקירה. כתב האישום הוגש בחודש מרץ האחרון. ההחלטה להורות על שחרור למעצר בית מלא ניתנה ביומו האחרון של חודש מרץ. לא חלפו אלא כחמישה שבועות והוגשה בקשה להקלה בתנאי השחרור. בית משפט השלום דחה את הבקשה בסוף חודש מאי. בית המשפט המחוזי דחה את הערר ביום 12.7.04. נאמר לי, כי טרם בוצעה הקראה של כתב האישום וכי המועד הקבוע להקראה הוא 19.9.04.
3.בהחלטתו של בית משפט השלום נקבע, כי שני הערבים שהוצעו על מנת שיפקחו על העורר בשעה שיימצא במקום עבודתו הינם בעלי עבר פלילי ועל כן לא ניתן לסמוך עליהם. בית משפט המחוזי, אף הוא, היה בדעה כי אין לסמוך על אותם שניים כמפקחים. לא מצאתי שנפלה שגגה תחת ידי שתי הערכאות הקודמות. אפשר שיהיה מקום לשקול העניין שוב לאחר ההקראה של כתב האישום.
4. הערר נדחה.
ניתנה היום, כ"א באב תשס"ד
(8.8.04).
ש
ו פ ט