בש"פ 7262/21 מחמוד חבשי נ. מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת תמר ניסים שי ) במ"ת 36007-06-21 מיום 14.10.2021 מסגרתה נדחתה בקשת העורר, הנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני, לאפשר לו יציאה לעבודה.

בהינתן משך הזמן הקצר שחלף מאז ההחלטה על העברתו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני, לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא, ועל כן אין מקום לקבלת הערר.

עם זאת, ומבלי שיהא בכך משום התחייבות ביחס לתוצאה, מצאתי לנכון להיענות לבקשת העורר לשלוח אותו לשירות המבחן על מנת שיערך תסקיר משלים אשר יבחן את אפשרות יציאתו לעבודה, לרבות ביטול הפיקוח האלקטרוני הכרוך בכך. לאחר שיוכן התסקיר המשלים, יבחן בית המשפט קמא לפי מיטב שיקול דעתו האם יש מקום להיענות לבקשה. יצוין, כי באת-כוח המשיבה, בהגינותה, לא התנגדה להכנת התסקיר המשלים, ואולם, הבהירה כי אין בכך כדי להוות הסכמה לבקשה ליציאה לעבודה ולביטול הפיקוח האלקטרוני.

לאור האמור, מתבקש שירות המבחן להכין תסקיר משלים כאמור, וזאת עד ליום ד', 22.12.2021. לאחר שיוכן התסקיר המשלים יחליט בית המשפט קמא בשאלה האם יש להיענות לבקשה ליציאה לעבודה לפי מיטב שיקול דעתו.

עד להכנת התסקיר המשלים, מצאתי לנכון להיענות לבקשת העורר לאפשר לו שעות התאווררות מצומצמות. העורר יהא רשאי לשהות מחוץ למקום המעצר בפיקוח אלקטרוני בימים ב', ד' ו-ה', בין השעות 10:00-8:00, בפיקוח אחד מהמפקחים, ובלבד שלא יתרחק ממקום מעצר הבית יותר מ-30 קילומטר.

בכפוף לאמור לעיל, הערר נדחה בזאת.