החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 7262/98 גוריון אלימלך נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הבאה לפני שופט תוך 48 שעות לאחר החלטה על שחרור בערובהערר על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מעצר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העורר טען כי מעצרו אינו חוקי משום שלא הובא לפני שופט תוך 48 שעות מהחלטה על שחרור בערובה. בית המשפט סבר לכאורה כי הבאתו לדיון השני למחרת קיימה את הדרישה הקבועה בסעיף 47(ב). הדיון בערר נקבע למחרת בשעה 08:00.

העובדות

העורר הובא לראשונה לפני שופט בית משפט השלום ביום 13.11.98, שהורה על תנאי שחרור בערובה וקבע דיון שני למחרת. בדיון השני, ביום 14.11.98, נדונה טענת העורר כי אינו יכול לעמוד בתנאי הערובה, והשופט השאיר את הערובות על כנן. בית המשפט המחוזי דחה את עררו על ההחלטה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מעצר העורר אינו חוקי מאחר שלא הובא לפני שופט תוך 48 שעות מעת מתן ההחלטה בדבר שחרורו בערובה לפי סעיף 47(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)?

הלכות

  1. 1

    הבאת העורר לפני שופט בדיון השני שנקבע למחרת היום הראשון נראית לכאורה כמקיימת את מצוות הסעיף

    ״נראה לי, לכאורה, כי בהבאתו לפני כבוד השופט בשניה ביום 14.11.98 קוימה מצוות הסעיף.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר
  • 48 שעות
  • ערר
  • סמכויות אכיפה - מעצרים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

7262/98

בפני: כבוד

השופט י' טירקל

העורר: גוריון

אלימלך

נ

ג ד

המשיבה: מדינת

ישראל

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי

בתל

אביב-יפו שניתנה ביום 17.11.98

על

ידי כבוד השופט ע' דוויק

בשם

העורר: עו"ד פנינת ינאי

החלטה

1.עררו של העורר על מעצרו הובא לפני היום, 17.11.98, בשעה 19:20. טענתה העיקרית של באת כוח העורר היא שמעצרו אינו חוקי משום שהעורר לא הובא לפני שופט תוך 48 שעות מעת מתן ההחלטה בדבר שחרורו בערובה, כמצוות סעיף 47(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996- (להלן - "הסעיף"). לפיכך מבקשת היא לשחררו לאלתר.

2.העורר הובא בראשונה בפני שופט בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופט ח' אפרתי) ביום 13.11.98. בהחלטתו שניתנה באותו מעמד הורה על תנאי שחרורו של העורר בערובה וקבע מועד לדיון שני למחרת, 14.11.98. בדיון השני, ביום 14.11.98, דן כבוד השופט, בין היתר, בטענתו של העורר כי אין ידו משגת לעמוד בתנאי הערובה ובהחלטתו השאיר את הערובות בעינן. נראה לי, לכאורה, כי בהבאתו לפני כבוד השופט בשניה ביום 14.11.98 קוימה מצוות הסעיף.

בית המשפט המחוזי דחה את עררו של העורר על ההחלטה.

3.הדיון בערר יתקיים, אפוא, מחר בשעה 08:00. יוקצו 10 דקות לטיעוניו של כל אחד מבאי כוח בעלי הדין.

המזכירות תזמן מיד את באי כוח בעלי הדין. ככל האפשר יוזמן גם העורר.

ניתנה היום, כ"ח בחשון תשנ"ט

(17.11.98).

ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

01.98072620

M

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הבאת העורר לפני שופט בדיון השני שנקבע למחרת היום הראשון נראית לכאורה כמקיימת את מצוות הסעיף