בש"פ 7268/97 מאיר דהן נ. מדינת ישראל

1.לפנינו שני עררים. הדיון בעניינם של העוררים היה מאוחד בערכאה ראשונה ובערכאה זו, לפיכך, תינתן החלטה אחת בשניהם ובמידה ויידרש הדבר תהיה התייחסות נפרדת לכל אחד.

2.שני העוררים נעצרו על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו עד תום ההליכים נגדם. השניים הואשמו בשני אישומים של קשירת קשר לביצוע שני מעשי שוד מזוין וביצוע שני מעשי השוד, כשבשניהם משתתפים שני העוררים יחד עם שותפים שונים בכל אחד מהמקרים. שניים מן האחרים נמצאים במעצר עד תום ההליכים.

3.לצורך הדיון, לא טענו הסניגורים המלומדים שאין ראיות לכאורה נגד הנאשמים והתמקדו בנושא חלופת המעצר.

4.מעשי השוד שבוצעו האחד ב1.9.97- והשני ב - 11.97, היו מעשי שוד חמורים ביותר ומלווים באלימות. במקרה אחד הצטיידו העוררים באמצעים להחלשת התנגדות, אם תהיה כזו (שוקר חשמלי ואלת עץ); במקרה השני הצטיידו הם בבגדים של חרדים על מנת שלא לבלוט על רקע התושבים בבני ברק שם בוצע השוד. לטענת התביעה, המוכחשת, הצטיידו הם בסרט דבק כדי לקשור את קורבן השוד אם יתנגד. בשני המקרים פגעו העוררים בבעלי המקום בו ביצעו את השוד ונסו עם שללם. אין ספק שאם יורשעו העוררים בעבירות המיוחסות להם, יענשו הם בכל חומרת הדין על המעשים הנלוזים והנפשעים שביצעו ויש להניח שמצפה להם - אם יורשעו - עונש מאסר לתקופה משמעותית.

5.באת כוח המשיבה הדגישה את אכזריות מעשי השוד שהיו מלווים במעשי תוקפנות ואת העובדה שכנגד השניים תלויים ועומדים תיקים נוספים של התפרצות לרכב וגניבה וכי לגבי דהן קיים חשש להדחת עדים ואשר שני עדים עיקריים הם אשתו ואחיו שהיה אף הוא נאשם ושוחרר וקיים חשש של השפעה עליהם מצידו. עם זאת יש לבדוק את נסיבותיו האישיות של כל אחד מהם, ולבחון אם יש דרך אחרת להבטיח את שלום הציבור מפניהם על ידי חלופת מעצר. מכאן אעבור לדון בכל אחד מהם בנפרד:

6.יוסף אטיאס נולד ב1971- וגדל בלוד במשפחה נורמטיבית. לדברי בא כוחו, ניסו הוריו להרחיקו מהשפעת חברה רעה מאז היותו בן 12 ולמנוע ממנו להיקלע לחברה כזו בסביבת מגוריו ואכן עלה הדבר בידיהם. אטיאס שירת בצבא, שירות מלא ללא בעיות, קיבל תעודת שחרור טובה ולאחר מכן עבד כאיש אבטחה בחברת החשמל. משפחתו היא משפחה נורמטיבית ולטענת סניגורו היו המקרים בהם מדובר, מעידה זמנית אם כי לא חד פעמית בתקופת חיים בעייתית ואין כל סכנה נשקפת ממנו לחברה אם ישוחרר בתנאים, באופן שיובטח שלומו של הציבור מפניו עד שיתקיים משפטו.

7.מאיר דהן נולד ב1974-. לפי הטענה הוא גדל במשפחה נורמטיבית וחי חיים נורמטיביים רגילים. לטענתו, הוא נקלע למצב משפחתי קשה לאחר שאשתו הפילה והוא עצמו נפגע ברגלו. לטענת בא כוחו יש לייחס משקל לגילו הצעיר של מרשו, להיותו חסר עבר פלילי, לסיכון שישיבתו בבית המעצר בתנאים קשים יחד עם עבריינים אחרים תגרום לו לנזקים נפשיים קשים ותדרדר אותו לעולם הפשע ולחלקו הפסיבי בביצוע המעשה. הוא מצביע על כך כי העורר שירת שירות צבאי מלא כמפקד כיתה ביחידת חי'ר מובחרת נחל מוצנח וסיים את שירותו על הצד הטוב ביותר עם תעודת שחרור ובה חוות דעת טובה של מפקדיו. לטענתו נקלע העורר למצוקה נפשית בתקופה בה בוצעו מעשי השוד בהם לא היה הוא דומיננטי. העורר נשוי ואשתו בהריון. אין חשש להשפעה על עדים, טענה העולה לראשונה בבית משפט זה ואין לה בסיס. אימו באה לבקרו בבית המעצר והוא מתקשר הביתה מספר פעמים בשבוע. אין כל סכנה נשקפת לצבור ממנו וראוי לקבוע חלופת מעצר בכל תנאי שבית המשפט ימצא לנכון.

בא כוחו של דהן ביקש להורות על הגשת תסקיר מעצר לפי סעיף 21א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996- (להלן: החוק).

לאחר ששקלתי את הטענות לכאן ולכאן אני מחליטה כדלקמן:

א.לגבי שני העוררים נראה לי כי יש מקום להפעלת הסמכות שבסעיף 21א(א) לחוק ולהורות על תסקיר מעצר. מתסקיר כזה ניתן יהיה ללמוד על נסיבותיו האישיות של כל אחד מהעוררים על משמעות המעצר לגביהם, על החלופה למעצר ולשחרור אם בכלל, או על המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם (סעיף 21א(ב)).

התסקיר יוגש תוך 45 יום ולאחר הגשתו יקבע מועד לסיום הדיון בעררים שלפני.

ב.לגבי דהן מורה אני כי אשתו ואחיו ימסרו עדות מוקדמת תוך המועד הנ"ל באופן שאם יהיה מקום לשקול בעתיד חלופת מעצר, לא תעמוד הסכנה להשפעה על עדים על הפרק.