בש"פ 7269/18 מדינת ישראל נ. שגיא סבג

לפניי ערר המדינה על שחרור המשיב, שנאשם בעבירות סחר בנשק, למעצר בפיקוח אלקטרוני במוסד "בית חם" ובתנאים.

כתב האישום והליכי המעצר

1.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של רכישת נשק והחזקתו ושל נשיאת נשק והובלתו. על פי המתואר בכתב האישום, בשלוש הזדמנויות – בין סוף חודש פברואר או תחילת חודש מארס שנה זו עד לחודש אפריל שנה זו – רכש המשיב רובי סער מסוג M16 קצר מחייל צה"ל שהוציא אותם מרשות הצבא. בין המשיב לחייל תיווך חייל אחר שהמשיב הכיר. באישום השלישי נטען כי במעמד המכירה המתואר שם מסר המשיב את כלי הנשק לאדם אחר שהגיע למקום.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה העוררת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' פורת ) הורה ביום 14.6.2018 לעצור את המשיב עד לתום ההליכים. המשיב ערר לבית משפט זה על ההחלטה. ביום 10.7.2018 קיבל בית משפט זה (כב' השופטת ע' ברון ) את הערר במובן זה ששירות המבחן יגיש תסקיר מעצר, "וזאת בלא לטעת ציפיות אצל העורר, אף לא לכך שהמלצת שירות המבחן תתקבל", תוך הדגשה כי אין בכך משום הבעת "עמדה לגופם של דברים" ( בש"פ 5079/18).

3.

בתסקיר מעצר מיום 31.7.2018 צוין כי למשיב הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות וסמים וכי ההרשעה האחרונה, משנת 2014, עניינה הפרת הוראה חוקית ופגיעה בפרטיות. שירות המבחן העריך כי למשיב יש פוטנציאל לסיכון גבוה לחזרה על מעשים פליליים בעתיד. על כן לא הומלץ על שחרור ממעצר או על מעצר בפיקוח אלקטרוני. בתסקיר נוסף, מיום 16.9.2018, נבחנה האפשרות שהמשיב ייעצר במוסד "בית חם" בפיקוח אלקטרוני. שירות המבחן התרשם כי המשיב עלול לפגוש במקום מטופלים אחרים או מבקרים מבחוץ שיגבירו את הסיכון שהמשיב יפרוץ את גבולות החוק. שירות המבחן אף עמד על כך שמדובר במסגרת שהמימון בה נעשה באופן פרטי, ולפיכך עלול להיווצר ניגוד עניינים במקרה של הפרת תנאים. שירות המבחן העריך כי אין בחלופה המוצעת כדי להפחית את הסיכון הגבוה הנשקף ממעשיו לכאורה של המשיב, ולא ראה להמליץ על מעצרו בפיקוח אלקטרוני שם.

4.

ביום 7.10.2018 דן בית המשפט המחוזי בעניינו של המשיב. הוא קבע כי גם במתקני מעצר יוכל המשיב להיפגש עם עבריינים, ואילו ב"בית חם" מידת החשיפה להם פחותה. בית משפט קמא מצא כי החזקתו של המשיב שם בפיקוח אלקטרוני תשיג את יעדי המעצר ותמנע חזרה על העבירות שמיוחסות לו. לאחר קבלת חוות דעת בדבר האפשרות לקיים פיקוח אלקטרוני במקום, הורה בית המשפט המחוזי ביום 14.10.2018 כי המשיב ייעצר במוסד "בית חם" בפיקוח אלקטרוני ובתנאים. לבקשת העוררת עיכב בית המשפט את שחרור המשיב עד ליום 16.10.2018 בשעה 13:00, ובדיון שהתקיים לפניי באותו יום הארכתי את המעצר עד להחלטה אחרת.

5.

מכאן הערר שלפניי, שמכוון להחלטה מיום 14.10.2018 לעצור את המשיב בפיקוח אלקטרוני במוסד "בית חם".

טענות הצדדים

6.

העוררת הדגישה בכתב ובדיון לפניי את המסוכנות שנשקפת מהמשיב, הן בשל המעשים שמיוחסים לו, הן בשל עברו הפלילי, הן כפי שעולה – כך נטען – מתסקירי שירות המבחן. עוד טענה העוררת כי "בית חם", מוסד פרטי, אינו מקום הולם למעצרו של המשיב, בשל היבט ניגוד העניינים שעמד עליו גם שירות המבחן בתסקירו משמדובר במוסד למטרות רווח. הודגש כי כלי הנשק נושא האישומים

הראשון והשני טרם נמצאו. בהתייחס לקביעה בדבר החשש למפגש עם עבריינים שמתעצם דווקא במעצר נטען כי בבית המעצר יש מענה מתאים יותר למניעת עבירה על החוק.

7.

מנגד טען בא כוח המשיב בהקשר אחרון זה כי הסכנה שהצביע עליה שירות המבחן, מפגש עם עבריינים, קיימת אף ביתר שאת בבית מעצר. הוא ציין כי עיקר עברו הפלילי של המשיב נסב על עבירות שנעברו לפני שנים רבות, וכי הרשעתו האחרונה משנת 2014 היא בגין עבירה שנעברה בשנת 2011

וכי בינתיים המשיב שיקם עצמו ובנה עסק. בא כוח המשיב טען כי בית המשפט המחוזי בחן את עניינו של המשיב מתוך היכרות מעמיקה את התיק ואת ההליך, הטיל עליו פיקוח הולם המנטרל את הסיכון הנשקף ממנו, וכי אין עילה להתערבות של ערכאת הערעור בהחלטה.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הערר.

9.

נקודת המוצא לדיון היא כי מעשיו של המשיב מעידים על מסוכנות ממנו להמשך ביצוע עבירות, כפי שקבע בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 14.6.2018. העבירות שמתוארות בכתב האישום מעידות על תיאום מראש של המשיב – עם החייל המוכר, עם החייל המתווך ועם האדם השלישי שנטל את הנשק באישום השלישי – כדי לערוך עסקאות אסורות של סחר בנשק. על כך יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב. אף אם רובו אינו מהעת האחרונה, יש בו כדי להגביר את המסוכנות מהמשיב. שירות המבחן בחן את האפשרות שהמשיב ישהה בחלופת מעצר או במעצר בפיקוח אלקטרוני. יתר על כן, שירות המבחן התייחס במיוחד לאפשרות שהמשיב ישהה במוסד "בית חם" בפיקוח אלקטרוני. הוא מצא כי אין בה כדי לאיין את המסוכנות הגבוהה שנשקפת מהמשיב. כידוע, בית המשפט אינו נוטה לסטות מהמלצה שלילית שהמליץ שירות המבחן בתסקיר מעצר, אלא בהתקיים נימוקים מבוססים וכבדי משקל (ראו למשל בש"פ 5867/15 חמאיסה נ' מדינת ישראל , פסקה 36 (24.9.2015); בש"פ

6772/14 מדינת ישראל נ' דסוקי , פסקה 9 (13.10.2014) (להלן: עניין דסוקי ); בש"פ 3207/13 מדינת ישראל נ' רוזנבאום , פסקה 7 (3.5.2013)). לא מצאתי נימוקים כאלה בעניינו של המשיב.

10.

עיינתי בהחלטות שבא כוח המשיב הגיש לעיוני לתמיכה בטענותיו. לא מצאתי שיש בהן כדי לשנות ממסקנתי. אכן, בית המשפט מחויב לשקול חלופת מעצר גם בעבירות חמורות, ובנסיבות מתאימות להורות על כך. כך למשל בעניין דסוקי שוחרר נאשם בעבירת רצח ובעבירות נוספות לחלופת מעצר ב"בית חם" על אף המלצה שלילית של שירות המבחן. אולם נקודת המוצא שם הייתה עוצמת ראיות נמוכה, ואילו בענייננו לא מצא בית המשפט המחוזי חולשה בראיות. בבש"פ 1773/18 מדינת ישראל נ' אבו סולב (14.3.2018) שוחרר נאשם בעבירות רכוש ובעבירות שבבסיסן הימלטות משוטרים, לחלופת מעצר ב"בית חם". טעם השחרור היה חלוף הזמן בתיק (כ-30 חודשים מהגשת כתב האישום), בעוד שאין זה המצב בענייננו. לבסוף, בבש"פ

2567/18 מדינת ישראל נ' פלוני (27.3.2018) אישר בית משפט זה (השופט א' שהם ) לעצור בפיקוח אלקטרוני נאשם בעבירות נשק ובחבלה בכוונה מחמירה הגם ששירות המבחן לא בא בהמלצה לכך, בשים לקביעות שונות של שירות המבחן בתסקיר שאינן זהות לקביעות בענייננו, לרבות התרשמות חיובית מהמפקחים שהוצעו. עניינו של המשיב שונה. אין צריך לומר כי כל מקרה צריך להיבחן לפי נסיבותיו. על אף עוצמת הסיכון הנשקף מעבירות נשק שבהן עסקינן והקביעה כי ניתן יהיה לעצור בפיקוח אלקטרוני בקטגוריה זו רק כאשר מתקיימים טעמים מיוחדים, ראה בית משפט זה בהליך הקודם להורות על הגשת תסקיר כדי לבחון את היכולת לנטרל את הסיכון הנשקף מהמשיב, ללא מעצר מאחורי סורג ובריח. המכלול שמורכב מהמעשים המיוחסים למשיב, עברו המכביד ותסקירי שירות המבחן, מלמד כי מעצר בפיקוח אלקטרוני במוסד המוצע אין בו כדי לנטרל את הסיכון ולפיכך אין בנסיבות הקונקרטיות של המקרה טעמים מיוחדים להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני.

11.

ערר המדינה מתקבל אפוא. המשיב ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.