החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 7283/12 מדינת ישראל נ. אלחמידי קאיד

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הארכת מעצר עד תום ההליכים בעבירות סמיםבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט נדרש לבקשה להארכת מעצרו של משיב שנאשם בהברחת כ-24.6 ק"ג חשיש. נקבע כי אין לזקוף למבקשת את התמשכות ההליך, אך לנוכח מועדי ההוכחות והגישור הצפויים אין צורך במלוא מכסת 90 הימים. המעצר הוארך עד ליום 15.11.2012 בהסכמת ההגנה, עם אפשרות להארכה נוספת בלא דיון אם תסתיים פרשת התביעה.

העובדות

נגד המשיב הוגש כתב אישום בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח, בגין הובלת כ-24.6 ק"ג חשיש. המשיב נעצר עד תום ההליכים, ובית המשפט המחוזי שחרר את נאשם 2 לחלופת מעצר. המשפט התמשך, וקבועים מועדי הוכחות ביום 24.10.2012 וביום 31.10.2012 וכן מועד לגישור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם, בבקשה לפי סעיף 62(א) לחוק המעצרים?

הלכות

  1. 1

    אין לזקוף לחובת המבקשת את התמשכות המשפט עד כה, אך לנוכח מועדי ההוכחות והגישור שנקבעו, אין צורך במלוא מכסת תשעים הימים המבוקשת.

    ״אין לזקוף לחובת המבקשת את התמשכות המשפט עד כה, אך משהגענו עד הלום, דומני כי אין צורך במלוא מכסת 90 הימים המבוקשת.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • עבירות סמים
  • חלופת מעצר
  • מסוכנות
  • ראיות לכאורה
  • עילת מעצר
  • שירות המבחן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

7283/12

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

אלחמידי קאיד

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק

סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

ל' בתשרי התשע"ג (16.10.2012)

בשם המבקשת:

עו"ד סיגל בלום

בשם המשיב:

עו"ד דרויש נאשף

החלטה

1.

בקשה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, מיום 17.10.2012, למשך תשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 33848-01-12 בבית משפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

2.

נגד המשיב ואחיו, יוסף אלחמידי (להלן: נאשם 2), הוגש כתב אישום בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, נהיגה ללא רישיון נהיגה, ונהיגה ללא ביטוח.

3.

על-פי העובדות המתוארות באישום הראשון, ביום 3.1.2012, בסמוך לשעה 20:00, יצאו המשיב ונאשם 2 יחד מביתו של נאשם 2 ברהט ונסעו ברכב השייך לנאשם 2. לאחר מרחק קצר עצרו השניים את הרכב בתוך היישוב רהט, כאשר המשיב יצא ממנו והוציא מחלקו האחורי שק גדול שבתוכו סם מסוכן מסוג חשיש, במשקל של 24.632 ק"ג , מחולק ל-249 אריזות. המשיב נשא את השק מספר מטרים והניח אותו בשטח אדמה בסמוך לחומה של בית מגורים. לאחר מכן חזר אל הרכב והשניים נסעו מהמקום. סמוך לאחר מכן נתפס הסם המסוכן; המשיב ונאשם 2 נעצרו.

על-פי העובדות המתוארות באישום השני, ביום 3.1.2012 נהג המשיב ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח בכביש 40 לכיוון באר שבע, כשאדם נוסף, שזהותו אינה ידועה, יושב לצידו.

4.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית משפט קמא קיבל את הבקשה וקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, בכללן, בין היתר, דו"חות השוטרים שצפו במשיב ובנאשם 2 בעת שנסעו ברכב ובעת שהמשיב ירד מן הרכב ונשא את הסם, ודו"חות השוטרים שמצאו את הסם במקום בו השאירו המשיב. באשר להשגות בא כוח המשיב בעניין הראיות לכאורה, ציין בית משפט קמא כי אין בהן כדי לפגום בעוצמת הראיות, וכי מקומן להתברר בהליך העיקרי ולא בשלב של בחינת הראיות לכאורה. בנוסף, קבע בית משפט קמא כי מתקיימת עילת מעצר על-פי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים, שכן מדובר בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית, ובמיוחד לנוכח כמות הסם הגדולה ועברו הפלילי של המשיב. כמו כן קבע בית משפט קמא כי נסיבות המקרה אינן נופלות לאותם מקרים חריגים המצדיקים שחרור לחלופת מעצר בעבירות סמים, מכיוון שמתסקיר שירות המבחן עולה כי מהמשיב נשקפת מסוכנות להישנות התנהגות בלתי-חוקית וכי הוא מתקשה להציב לעצמו גבולות או לעמוד בגבולות שהציבו לו. באשר לנאשם 2 קבע בית משפט קמא כי עניינו נמנה על אותם מקרים חריגים בהם ניתן לשחרר לחלופת מעצר על אף שמדובר בעבירות סמים. זאת בשל גילו הצעיר (יליד 1987); העדר עבר פלילי; חלקו המצומצם באירוע; העובדה כי הראיות לחובתו נסמכו על ראיות נסיבתיות, להבדיל מהראיות שלחובת המשיב; התנהלותו הנורמטיבית התקינה עובר לאירוע וכן התרשמות שירות המבחן ובית משפט קמא כי הערבים הם בעלי אופי סמכותי ומציב גבולות. אשר על כן, שחרר בית משפט קמא את הנאשם 2 ל'מעצר בית' מלא.

5.

בבקשה שלפניי מבקשת המבקשת כאמור להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62(א) לחוק המעצרים. המבקשת מציינת כי מסוכנותו של המשיב עולה מנסיבות ביצוע העבירות המיוחסות לו, המעידות על מעורבותו בהספקת סמים מסוכנים. לטענתה, המשיב מהווה חוליה לא שולית בשרשרת הפצת הסם, ולחובתו גם עבר פלילי. עוד טוענת המבקשת כי מסוכנותו של המשיב מתעצמת לנוכח כמות הסם הגדולה ולנוכח העובדה כי הוא לא עומד בגבולות שמציבים לו, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן. אשר על כן, טוענת המבקשת כי בכל אלו יש בכדי להעיד על מסוכנותו, שלא ניתן לאיין אותה באמצעות חלופת מעצר. עיקר השיהוי במשפטו של המשיב מקורו בבקשות דחייה וטענות שהועלו מטעם ההגנה. מועד הוכחות אחד בוטל, וכעת קבועים שני מועדים לשמיעת הוכחות ביום 24.10.2012 וביום 31.10.2012. הציפייה היא שבשני המועדים הללו תסתיים פרשת התביעה. במקביל נקבע גם מועד לגישור. מנגד טען בא כוח המשיב (שהחליף עו"ד אחר בייצוג המשיב) כי אין להורות על הארכת המעצר ב-90 ימים נוספים כמעשה-שיגרה. זה צריך להיות החריג, ולא הכלל.

6.

כשלעצמי, אכן אין לזקוף לחובת המבקשת את התמשכות המשפט עד כה, אך משהגענו עד הלום, דומני כי אין צורך במלוא מכסת 90 הימים המבוקשת. יש יסוד לתקווה כי בין אם כתוצאה מן הגישור, ובין אם בעקבות שתי ישיבות ההוכחות שנקבעו לחודש זה, יסתיים המשפט במועד קרוב. בהתאם לכך הצעתי את אשר הצעתי במהלך הדיון, אך המבקשת עמדה על בקשתה להארכת מעצר למשך 90 יום; לא פחות. כאמור, בנסיבות העניין כמתואר, דומני כי אין צורך בכך.

7.

בהסכמת בא כוח המשיב החלטתי אפוא להורות על הארכת המעצר עד ליום 15.11.2012. רשמתי הסכמתו לכך שאם עד אותו מועד תסתיים פרשת התביעה (כפי הערכת המבקשת בשלב הזה), יוארך המעצר בלי צורך בדיון נוסף ב-90 יום החל מיום 17.10.2012 כמבוקש כאן (בכפוף לזכותו של המבקש להגיש לבית משפט קמא בקשה לעיון חוזר). אם לא תסתיים פרשת התביעה לפי הצפי הנ"ל, ייקבע מועד נוסף להשלמת הדיון בבקשה.

בא כוח המשיב יגיש הודעה עד יום 10.11.2012.

התיק יובא לעיוני ביום 10.11.2012 או עם הגשת הודעה, לפי המוקדם.

ניתנה

היום, א' חשון תשע"ג (17.10.2012).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין לזקוף לחובת המבקשת את התמשכות המשפט עד כה, אך לנוכח מועדי ההוכחות והגישור שנקבעו, אין צורך במלוא מכסת תשעים הימים המבוקשת.