בש"פ 73/20 יורי שווץ נ. מדינת ישראל

בקשה למתן רשות לערור לפי סעיף 38א(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 23.12.2019 (כבוד השופט ע' דרויאן-גמליאל ) ב-ה"ת 52842-12-19; בגדרה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 12.12.2019 (כבוד השופט ג' אבנון ) ב-מ"י 39917-01-19.

המבקש נחשד בהפרת זכויות יוצרים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ועבירות מס בפעילותו יחד עם אחרים בהעתקה והפצה של יצירות מוגנות בזכויות יוצרים. בגין חשדות אלו נעצר המבקש בחודש ינואר 2019, ובהמשך שוחרר. החקירה בעניינו מתנהלת ונכון לעת הזו טרם הוגש נגדו כתב אישום. בסמוך למעצרו של המבקש פורסמו במספר אתרי אינטרנט כתבות שעסקו בפרשה והכילו תמונות של מחשבים שצולמו בדירתו ושימשו לכאורה לביצוע העבירות שבהן הוא נחשד. המבקש הגיש לבית משפט השלום בראשון לציון בקשה לקבלת פרטי גורמי החקירה שאישרו את פרסום התמונות, הגורמים שמסרו אותן, התמונות שנמסרו וגורמי התקשורת שאליהם הן הועברו (להלן: הבקשה ); בטענה להפרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ותוך כדי הפרת הוראות עונשיות. בית משפט השלום דחה את הבקשה בהחלטה מיום 12.12.2019 מחמת היעדר סמכות וציין כי זכותו של חשוד לקבל חומרים מתיק החקירה קמה רק לאחר הגשת כתב אישום, ככל שיוגש, מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי ). המבקש ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי שדחה גם הוא את הבקשה בהחלטה מיום 23.12.2019, בקובעו כי " א. הסעד המבוקש איננו בסמכות ביהמ"ש בהליך זה, הן לגבי ביהמ"ש קמא והן לגבי ערכאת הערר;

ב.ספק אם ניתן היה לפתוח תיק זה, ומכל מקום ימחק הערר מהטעם האמור; ".

מכאן בקשת הרשות לערור שלפניי שאף דינה להידחות, וכך אני מורה. המבקש מנסה להיתלות בחוקים ובסעיפי חוק שאינם רלוונטיים לבקשתו, ובדין קבעו בתי המשפט כי הבקשה אינה מצויה בגדרי הסמכות המוקנית להם. ככל שיש בטענותיו של המבקש כדי להצמיח לו עילת תביעה, ואינני מביעה עמדה בעניין זה, ההליך שבו נקט אינו המסגרת המתאימה לכך. ומכל מקום היה ויוגש נגד המבקש כתב אישום, תהא פתוחה בפניו האפשרות להגיש בקשה לעיון בחומרי החקירה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.