בש"פ 7303/17 מדינת ישראל נ. עאישה אפגאני

לפניי בקשה להארכת מעצרה של המשיבה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

כתב האישום מייחס למשיבה עבירת מעשה טרור של ניסיון רצח וכן עבירת החזקת סכין.

לפי המיוחס, במסגרת גל הטרור שפקד את המדינה החל מספטמבר 2015, ביום 20.12.2016 גמלה בליבה של המשיבה החלטה להרוג את חיילי צה"ל בדקירת סכין ולהפוך ל"שאהידה ". היא הגיעה ביום 24.12.2016 לשער שכם והוציאה מתיקה סכין שאורך להבה 16 ס"מ. היא התקרבה לחיילים שנמצאו שם והוציאה את הסכין מתיקה. כשהייתה במרחק של כמטר אחד מהחיילים, נעצרה על ידם.

המשיבה נעצרה עד תום ההליכים לאחר שנקבע קיומן של ראיות לכאורה וכי אין חלופה שתיתן מענה למסוכנות הנשקפת ממנה.

הבקשה שלפניי הוגשה בחלוף 9 חודשים, ולפי המפורט בה פרשת התביעה עומדת להסתיים ביום 1.10.2017 ונקבע מועד לפרשת הגנה ביום 7.11.2017.

גם אם נקבל את טענת בא כוח המשיבה כי הדיון לא יסתיים במועד זה, נראה כי ההליך העיקרי עומד בפני סיום. בא כוח המשיבה טוען להיעדרו של יסוד נפשי, אך כפי שנקבע לא אחת בפסיקתנו, במסגרת ההליך הנוכחי לא ניתן להשיג על קיומן של ראיות לכאורה.

בהינתן המכלול, לרבות השלב המתקדם בו נמצא ההליך, והמסוכנות הנשקפת מהמשיבה הנלמדת מהעבירות ומנסיבות ביצוען, לא מצאתי כי בנקודת הזמן הנוכחית שונתה נקודת האיזון במידה המצדיקה שחרורה של המשיבה לחלופה.

אני נעתר אפוא לבקשת המדינה ומאריך את מעצרה של המשיבה ב-90 ימים מיום 1.10.2017 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 703-01-17 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.