בש"פ 731/97 מדינת ישראל נ. נאשף מוניף

1.נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת נשק ללא היתר. על-פי העובדות המיוחסות לו בכתב האישום, נכנס המשיב בשעת לילה מאוחרת לדירתה של המתלוננת ובעת שישנה במיטתה ירה בה ארבע יריות אקדח. כתוצאה מיריות אלה נגרמו למתלוננת, בין היתר, שברים בירך שמאל ובכף רגל שמאל. את האקדח נשא המשיב שלא כדין. הרקע למעשה - עסקות סמים קודמות בין המשיב למתלוננת.

על-פי בקשה אשר הוגשה על-ידי התביעה נעצר המשיב עד תום ההליכים.

2.מחר, 5.2.97 עומדת להסתיים תקופה של שנה מיום מעצרו של המשיב. בקשת התביעה היא להארכת מעצרו של המשיב למשך שלושה חודשים נוספים החל ב- 5.2.97.

בהתחשב בטיב העבירות המיוחסות למשיב, ועל רק הרשעותיו הקודמות, מהווה המשיב סיכון לציבור אם ישוחרר מהמעצר. סיכון זה, אשר הצדיק את מעצרו, עדיין קיים. מסתבר גם שהעיכוב בשמיעת המשפט נגרם - ולו בחלקו - מנימוקים התלויים במשיב. עד כאן נסיבות התומכות בהארכת המעצר המבוקשת.

3.עם זאת, מהלך שמיעת הראיות בבית המשפט המחוזי אינו מניח את הדעת. מסתבר שבמשך שנה התקיימו רק שלוש ישיבות בהן נשמעו ראיות. כפי שמסר סניגורו של המשיב, הדיון נדחה בישיבה שהתקיימה אתמול לשני תאריכים נוספים - 27/3/97 ו- 4/5/93. לגירסת הסניגור - ובא-כוח התביעה לא טען אחרת - שתי ישיבות אלה לא יהיה בהן די כדי לסיים את הדיון, כך שאם במשך שלושת החודשים הקרובים תתקיימנה רק שתי ישיבות אלה, לא יסתיים הדיון בתקופת ההארכה של המעצר המבוקשת על-ידי התביעה.

אכן, מאחר שהמשיב עצמו במעצר מזה שנה ראוי גם ראוי שבתקופת שלושה החודשים הקרובים תתקיימנה ישיבות דיון במספר שיבטיח שהדיון יסתיים משך תקופה זו.

4.על סמך האמור בפיסקה 2 לעיל, הגעתי למסקנה שבנסיבות המקרה ראוי להאריך את מעצרו של המשיב כמבוקש. עם זאת, ראוי שתקבענה על-ידי בית המשפט הדן בענין ישיבות נוספות בתקופת שלושה החודשים הקרובים כדי להבטיח שתוך שלושה חודשים יסתיים הדיון בעניינו של המשיב. חזקה על השופט הדן בענין שיעשה כל מאמץ שכך יקרה.

התוצאה היא שאני מאריך את מעצרו של המשיב בשלושה חודשים נוספים החל ב- 5/2/97 או עד למתן פסק-דין בת.פ. 20/96 של בית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מהשניים.

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

97007310. E02