בש"פ 7310/12 מאהר מוסטפא א סעיפאן נ. מדינת ישראל

1.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת נ' מוניץ) במ"ת 52316-06-12 מיום 13.9.2012, במסגרתה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

עיקרי כתב האישום

2.

נגד העורר, אחיו ואדם נוסף הוגש כתב אישום הכולל חמישה אישומים. כתב האישום מגולל שורה של מעשי סחיטה, איומים ואלימות שהפעילו הנאשמים כלפי בעלי עסקים שונים בהר הקפיצה בנצרת. האישום השני מיוחס לעורר ולאחיו, ומדובר בו בעבירות סחיטה באיומים, איסור הלבנת הון, איומים, החזקת סכין, ניסיון הצתה ותקיפה. על-פי כתב האישום, בסמוך לחודש נובמבר 2006 הציע העורר לעבד אל ראזק, בעליו של מלון בהר הקפיצה, את שירותיו כשומר במלון. העורר ציין כי בתמורה יזכה עבד אל ראזק ל"שקט" בניהול המלון ובהפעלתו. עבד אל ראזק, אשר חשש מפני העורר ומאחיו, נענה להצעת העורר והסכים לשלם לעורר סכום כסף חודשי כדמי חסות, מבלי שהעורר יעבוד בתמורה בפועל כשומר במלון. לפיכך, נרשם העורר כעובד המלון, והמלון שילם לו שכר חודשי בסכומים של 4,000 ו-5,000 ₪ לחודש, כשבפועל לא ביצע העורר כל עבודה במלון. בסמוך לתחילת "עבודתו" במלון, ניסה העורר להתערב בסדרי האבטחה במלון. לפיכך הגיע קב"ט המלון אל אטליז של משפחת העורר וביקש מהעורר לחדול מהתערבותו בסדרי אבטחת המלון. בתגובה, נטל העורר סכין גדולה, איים על הקב"ט ודרש כי יֵצא מהאטליז. באחד הימים, עובר ליום 8.9.2010, הגיע העורר אל המלון ודרש בצעקות מעבד אל ראזק כי יתן לו 10,000 ₪ ואיים לעשות "בלאגן" אם לא יֵענה לדרישותיו. מחמת חששו מסר לו עבד אל ראזק את סכום הכסף המבוקש.

3.

ביום 15.5.2012 התקשר העורר אל עבד אל ראזק וביקש ממנו להעלות את סכום הכסף החודשי ל-10,000 ₪. עבד אל ראזק סירב לדרישת העורר והודיעוֹ כי הוא שוקל להפסיק את התשלום החודשי כליל. בעקבות זאת, ביום 16.6.2012, הגיע העורר למלון בג'יפ, כשהוא מצוייד בבקבוק בנזין, והחנה את הג'יפ בחניית הנכים הסמוכה לכניסה למלון. ג'ורג' חילו, מאבטח שעמד בכניסה למלון העיר לעורר על כך שחנה בחניית הנכים, ובתגובה איים עליו העורר ושאל אותו אם הוא רוצה להתפרנס או להידקר. העורר נשא על גופו סכין באותה עת, נכנס למלון ודרש בצעקות לשוחח עם עבד אל ראזק. לאחר שעבד אל ראזק שוחח עם העורר במשרדו, עזב העורר את המקום, נכנס לג'יפ, נטל את בקבוק הבנזין, נכנס למלון בשנית, שפך את הבנזין על דלתות הלובי ועל רצפת חדר הבקרה, ועשה תנועה כאילו הוא מגשש בכיסו אחר מצית, הכל תוך שהוא מאיים להצית את המלון. סגן הקב"ט ומנהל הקבלה הצליחו להשתלט על העורר ולהוציאוֹ מן המלון. בהיותו מחוץ למלון איים העורר על עבד אל ראזק כי ישרוף אותו ואת המלון, וכי יביא מחפרון ויהפוך מכוניות בחניית המלון, אם לא יִנתן לו סכום הכסף שדרש.

הליכי המעצר

4.

ב"כ העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר, וביקש כי העורר ישלח לקבלת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן לצורך בחינת חלופה למעצר. בית המשפט הורה על הזמנת תסקיר מעצר בעניינו של העורר, וזאת כדי לקבל תמונה כוללת על אודותיו.

5.

תסקיר שירות המבחן סקר את תולדותיו של העורר. שירות המבחן ציין כי לחובתו של העורר שתי הרשעות קודמות, עבירת אלימות והפרעה לשוטר. על-פי התסקיר, העורר הציג גרסה הגנתית ביחס לעבירות המיוחסות לו, והשליך את נסיבות הרשעותיו הקודמות על גורמים חיצוניים. שירות המבחן התרשם מהעורר כמי שמחד גיסא מנהל אורח חיים משפחתי תקין ושומר על תפקוד תעסוקתי, ומאידך גיסא נוטה להתפרצויות זעם ולקושי בשליטה על כעסים. שירות המבחן לא יכול היה לשלול סיכון להישנות התנהגות אלימה בעתיד. שירות המבחן בחן שתי חלופות מעצר שהוצעו על- ידי העורר, פסל את שתיהן, אך ציין כי במידה ותימצא חלופה ראויה אשר מרוחקת ממקום ביצוע העבירות וכוללת פיקוח אפקטיבי, ניתן יהיה לשקול לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

6.

בית המשפט המחוזי ציין כי העבירות המיוחסות לעורר, עבירות סחיטה באיומים, אינן מתאימות בדרך כלל לחלופת מעצר, מכיוון שקיים בעבירות הללו חשש אינהרנטי לשיבוש הליכי משפט בדרך של הטלת מורא ופחד על המתלוננים. בית המשפט קבע כי אין לסטות מכלל זה בעניינו של העורר, וכי אין בנמצא חלופת מעצר אשר ביכולתה לאיין את מסוכנותו ואת החשש לשיבוש הליכי משפט. בית המשפט התייחס לתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של העורר, וקבע כי התרשמות שירות המבחן כי העורר שומר על יציבות תעסוקתית מאז שנת 2006, עת החל "לעבוד" כשומר במלון, אינה מתיישבת עם עובדות כתב האישום. בית המשפט הוסיף כי הודעותיהם של עדים רבים במשטרה מלמדות על פחדם ואימתם מפני העורר. עוד ציין בית המשפט כי שירות המבחן התרשם כי לעורר דפוסי התנהגות אלימים וכי מסוכנותו לא נשללה. בית המשפט קבע כי העובדה שלעורר מיוחס אישום אחד בלבד בכתב האישום אינה מעלה או מורידה לעניין מסוכנותו ובאשר לחשש לשיבוש הליכי משפט, ולכן אין בכך כדי להטות את הכף לשחרורו. בית המשפט קבע כי האישום המיוחס לעורר חושף את הסכנה הטמונה בו, ודי בכך כדי להביא למסקנה כי אין לשחררו לחלופת מעצר. על כן, הורה בית המשפט המחוזי כאמור על הארכת מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

טענות העורר

7.

לטענת ב"כ העורר, שגה בית המשפט המחוזי כאשר לא נתן משקל ראוי לחלקו של העורר בכתב האישום כמות שהוא, זניח לעומת חלקו של אחיו. לטענת העורר, לא זו בלבד שרק אישום אחד מיוחס לו, אלא שגם באישום זה נכללו אירועים אשר אינם קשורים בו. עוד טוען העורר כי כתב האישום עמוס באישומים ואירועים אשר הוכחתם תדרוש זמן רב, כמאה עדים צפויים להעיד, יחלפו ימי דיונים רבים שבהם העורר יהיה בעל כורחו שותף למשפט אשר ברובו אינו נוגע בו, וחודשים ארוכים הוא צפוי לשהות במעצר. גם בוטלו מספר מועדי דיונים בגלל חופשת שבתון של בית המשפט המחוזי. כמו כן טוען העורר כי תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו הריהו חיובי בעיקרו, ואינו שולל את שחרורו לחלופת מעצר אשר תציב גבולות ברורים, תבטיח פיקוח אנושי רציף ומרחק גיאוגרפי מהמתלוננים.

טענות המשיבה

8.

לטענת ב"כ המשיבה, מן הראוי לקיים את החלטת בית המשפט המחוזי. מדובר אמנם באישום אחד מתוך כתב אישום הכולל כמה וכמה אישומים, אך די באישום זה כדי להצדיק את מעצרו של העורר עד תום ההליכים. אין מדובר במעידה חד-פעמית אלא בסדרה נמשכת של מעשים. עובדות כתב האישום מלמדות על כך שהעורר לא היסס לנהוג בבריונות לאור יום ולנגד עיני אנשים. הוא גם ניסה להצית. בעבירות מסוג זה, לאור דפוס ההתנהגות, החשש מפני שיבוש הליכים הוא מובנה. חומר הראיות מלמד על פחדם של עדים מפני העורר. כתב האישום, עברוֹ וכתב אישום נוסף שהוגש נגדו, מחייבים את מעצרו.

דיון והכרעה

9.

אמת נכון הדבר, וכטענת ב"כ העורר, כפי שהדברים נראים עתה, המשפט לא צפוי להיות קצר. ועוד זאת, שחלקו של העורר נראה פחוּת משל אחיו. ברם, די במה שמיוחס לעורר באישום שבו הואשם, באינדיקציות הברורות לחששם של עדים מפניו, בעברוֹ, ובכתב האישום הנוסף שהוגש נגדו, כדי להצדיק את החלטת המעצר. זהו הכלל הנקוט בפסיקה בעבירות כגון דא, ולא זו בלבד שלא נמצאה סיבה לחרוג מן הכלל, אלא שיש במתואר כדי לחזק את המסקנה המחייבת מעצר. זאת להזכיר, כי לאחרונה הוגש נגד העורר כתב אישום נוסף ועל-פיו, במהלך עימות במשטרה עם אחיו, הטיח בו העורר: "תפחד מא-לוהים, יש לך ילדים", וזאת על מנת להפחידו ולהניעו לחזור בו מההודעה שמסר. קיבוצם של כל הדברים הללו יחדיו, מחייב את מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

10.

אשר על כן, הערר נדחה.