בש"פ 7312/04 אלי סלומון נ. מדינת ישראל

1.עניינו של העורר נדון בפניי בחודש מרץ האחרון. הוא היה אחד מבין שבעה משיבים בערר שהגישה המשיבה דכאן לגבי החלטה של בית המשפט המחוזי באשר לבקשה למעצר עד תום ההליכים שלא נענתה (בש"פ 2557/04). איני רואה צורך לחזור על העובדות השונות הנוגעות לעניין, שכן ניתן לעיין בהחלטתי (עניינו של העורר, הוא המשיב 5 בערר הנזכר של המדינה, זכה להתייחסות בפיסקה 14 להחלטתי). בערר שבפניי נטען, כי ראוי לעיין מחדש בהחלטה ולשחרר את העורר ממעצר הבית המלא בו הוא נמצא. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לעיון חוזר.

2.דעתי היא שאין מקום לקבל את הערר. לא איפשרתי לטעון לעניין המסגרת הראייתית, שכן הנושא טופל בהחלטתי מחודש מרץ האחרון. השאלה היחידה שראוי להתייחס אליה היא האם בשל חלוף הזמן יש לשנות בצורה כלשהי את תנאי השחרור. המשפט בו מואשם העורר יחד עם נאשמים רבים אחרים צפוי להיות משפט ארוך ומורכב. שמיעת הראיות תחל בחודש ספטמבר הקרוב. מועד זה יהיה בחלוף כשמונה חודשים מעת הגשתו של כתב האישום. על אף נתונים אלה, אין הצדקה להקל בתנאים לעת הזו. כתב האישום הינו חמור ודי אם אציין, כי בכל הנוגע לעורר כולל הוא אף אישום בעבירה לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003. ייתכן כי משיחלוף זמן נוסף, משתחל שמיעת ראיות ומשתישמע עדותו של עד המדינה, ניתן יהיה לבחון את העניין מחדש. מכל מקום, לעת הזו הערר נידחה.