בש"פ 7316/07 אודי ביטון נ. . מדינת ישראל

1.

ביום 27.8.07 ביקשה המדינה את בית משפט השלום באילת להאריך את מעצרו של העורר ב-48 שעות לאחר שחקירתו באשמות המיוחסות לו (התפרצות, גניבה, קשירת קשר לפשע, החזקת מכשירי פריצה ועוד) הסתיימה – ונמסרה הצהרת תובע לפי סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996 בדבר הכוונה להגיש כתב אישום.

בית משפט השלום (כב' השופט יקואל) מצא כי נתקיימו התנאים הקבועים לעניין זה בסעיף 17(ד) לחוק – לאמור, קיימת עילה לכאורה לבקש מעצר העורר עד תום ההליכים אולם – לאור מימצאו כי בשלבי המעצר הקודמים, לצורך חקירה, נתון היה העורר מספר שעות במעצר – מבלי החלטת מעצר כדין – החליט מטעם זה לשחררו לחלופת מעצר.

המדינה עררה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, וביום 28.8.07 קיבל בית המשפט (כב' השופט א' ואגו) את הערר – שכן התקלה במהלך "מעצר הימים" נבעה ממכשלה פורמלית כתוצאה מחישוב שעות המעצר במהלך יום השבת שהיה במסגרת ימי המעצר לצורך החקירה. עוד קבע בית המשפט כי פגם פורמלי זה נרפא בדיעבד בהחלטות מאוחרות יותר.

לאור זאת הורה בית המשפט קמא כי העורר יישאר במעצרו עד ליום 29.8.07 בשעה 13:00 – שעד למועד זה יוגש נגדו כתב האישום והמדינה רשאית תהיה להגיש במקביל בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

אתמול, 28.8.07, בשעות הערב הוגש ערר זה שבפני כנגד החלטת בית המשפט המחוזי. לערר צורפה בקשת הסנגוריה לדון בו בהיעדר העורר עצמו עקב לוח הזמנים האמור.

בתגובת המדינה שהוגשה הבוקר נאמר כי עוד אתמול, 28.8.07, הוגש כתב האישום לבית משפט השלום באילת ועמו בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו. הבקשה נקבעה לדיון בבית משפט השלום באילת היום (29.8.07) בשעה 12:00 – דהיינו בשעת כתיבת החלטה זו.

2.

לאחר עיון בהחלטת בית המשפט קמא, בהחלטת בית משפט השלום ובהודעת הערר – איני מוצא מקום לקבל הערר, ולו מן הטעם שעיתוי הגשת הערר ומועד הדיון בבקשת המעצר עד תום ההליכים – הופכים הערר לאקדמי מעיקרו וחסר כל נפקות (ר' לדוגמא בש"פ 4824/07 לידן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) 1.6.07).

אך מובן הוא כי העורר זכאי יהיה להעלות כל טענה או נימוק במהלך הדיון בבקשת המדינה לעוצרו עד לתום ההליכים – והדברים יישקלו כמובן לגופם על ידי בית המשפט.

בנסיבות האמורות – אני דוחה את הערר.