בש"פ 7319/06 מדינת ישראל נ. אמיר זרגרי

כתב האישום בתיק זה, מייחס למשיב שורה של עבירות מין קשות שבוצעו בתקופה של מספר חודשים. כל העבירות בוצעו כלפי המתלוננת שעוסקת בזנות לפרנסתה. העבירות כוללות אינוס, מעשה סדום, כליאת שוא, תקיפה כדי לבצע פשע, איומים וכן התפרצות למקום מגורים. אחד האישומים כולל גם עבירה של הדחה בחקירה.

כתב האישום הוגש ביום 21/12/05, יחד עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצרו של המשיב עד תום ההליכים וביום 8/1/06 הורה בית המשפט המחוזי בנצרת על מעצרו. בית המשפט סקר את התשתית הראייתית, קבע כי יש ראיות לכאורה להוכחת האישומים וכן קבע כי קיים פוטנציאל מסוכנות שלעיתים אינו ניתן לריסון אצל המשיב. עוד התייחס בית המשפט לכך שהעורר התחמק כחודשיים מחקירה במשטרה ועובדה זו מעלה חשש כי גם בעתיד יסכל את ההליך המשפטי. ההחלטה הועמדה לביקורתו של בית משפט זה וב-8/2/06 דחתה כבוד השופטת פרוקצ'יה ערר שהוגש על-ידי המשיב. עד היום התקיימו מספר ישיבות. בתאריך 26/6/06 הסתיימה פרשת התביעה. שמיעת התיק כרגע קבועה לשני מועדים נוספים ב-17 וב-19 לאוקטובר 2006. המדינה עותרת, כאמור, להארכת המעצר בתשעים יום או עד לסיום ההליך בבית משפט קמא.

הסנגור טוען כי חרף חומרתן של העבירות שמדובר בהן וחרף השלב שבו מצוי הדיון, אין מקום להיענות לבקשה להארכת המעצר. הסנגור מפנה לפגמים שנפלו בעדות המתלוננת וסתירות בגרסתה. עוד טוען הסנגור כי ספק אם שמיעת התיק תסתיים באותם שני מועדים שנקבעו והדעת נותנת כי תידרש הארכה נוספת כדי לסיים את הדיון בו.

נראה לי כי לא יכול להיות ספק באשר לצורך בהארכת המעצר עד לסיום ההליכים בתיק. מדובר בסדרת עבירות קשות ביותר שבוצעו באלימות רבה, תוך איומים פיזיים ומילוליים. פעם אחר פעם, התפרץ המשיב לבית בו שהתה המתלוננת, נעל אותה בחדר מסוים, סתם את פיה בידו וביצע את זממו בלי להתחשב במחאותיה. בהחלטה מיום 8/2/06 שהוזכרה לעיל, אמרה כבוד השופטת פרוקצ'יה כי "לא יכול להיות ספק בקיומה של מסוכנות כבדה של העורר כלפי הציבור בהינתן מספר מעשי אינוס אכזריים מלווים באלימות שביצע לכאורה במתלוננת". תוקפם של דברים אלה לא פג גם היום. המסוכנות נותרה בעינה. השגותיו של המשיב ביחס למוצקותן של הראיות, צריכות להתברר במסגרת הליך של עיון חוזר. מכל מקום ומעבר לנדרש, אוסיף, כי גם בחינת הדברים לגופם אינה מצביעה על כרסום בחומר הראיות.

ההליך מתנהל בבית המשפט כסדרו, כפי שצוין לעיל פרשת התביעה כבר הסתיימה. על פני הדברים, אין כל סיבה שבמהלך שלושת החודשים הקרובים לא יסתיים הדיון כולו. משכך, אני רואה לנכון להיענות לבקשת המדינה ומאריכה את מעצרו של המשיב מיום 21/9/06 או עד למתן פסק-דין בת.פ.ח 543/05, הכל לפי המוקדם.